חורב קנ״אHoreb 151
א׳אולם אתה בני! את בתי! אם הכרת את חין ערך יום השבת, אם שמת לבך לדעתו, להשיגו ולהבינו היטב, גם מלאת אחריו כפי מושגו ומובנו הנאמן, אז תראה ונהרת, גם תכיר לדעת בכל ״מלאכה ועבודת מעשה״, אשר תמשוך ידך וחדלת מעשות אותה מטעם ״רעיון יום השבת״ — באדמת עפר הארץ, אשר תשא ותסבול אותך, בחומרים הנתנים לך מיד ה׳, במזון, במלבוש, במעון, בכל מלאכה ובאמצעים לאלפי פעולותיך, בכל יציר נברא הבא בקרבת עולם האדם — ובמגעו, וביחוד בכח ובכשרון פנימי, אשר חוננת במו, לשלוט על כל הדברים והחומרים הנזכרים למטרתך ולכבוש אותם תחתך ולפרוש עליהם כנפי ממשלתך, בכל היקום מסביב לך ובך בעצמך ובשרך ובכל כחות האנושיות אשר בך, תכיר לדעת את קדושת קנין ה׳, למען תלבב ותחבב את כולם מחדש בגלל ערכם עליהם בהיותם קנין ה׳, קנין קדוש. לכן תגמור אמר ותחליט מחדש בפועל ובקבלה בלב כי כלתה גם נכספה נפשך להיות עבד ה׳ בתבל ה׳ הזאת, בה, עמה ובעדה, להיות סוכן על הכל לפי רצון ה׳, ובכל שמירה, לקים גם דברי חכמים ואזהרותיהם, אשר תעודתם חובה אלקית להגן ולגדור לשמור ולנצור בעד מצות התורה, תכבד ותוקיר את קדושת הרעיון הנכבד הזה בעד כל צבא חייך ותגמור אמר, לבל תעבור גם את ״הסיג והגבול״, אשר גבלו ראשונים ולא תנהוג קלות ראש גם במלאכות העומדות בקרבת המלאכות אשר לא״ תעשינה לאשמה בהן. — כל רגע מיום השבת אשר בו תשבות ממלאכה ועבודה יחנך אותך, יכשיר את נפשך להיות רשומו נכר, לחדש בך תמיד את עצם הרעיון הגדול והנכבד מתעודת חייך, הוא יקדש את התבל מסביב לך ״למקדש ה׳״, ואתה תחוש בנפשך כי הנך ״כהן לאל עליון״ וכל חייך המה עבודתהה׳. הוא יאזרך עוז ויתן לך כח חדש הנובע ממקור כח הכל־יכל, להיות ״קדש לה׳״, כח בלתי מחולל ע״י אהבת עצמך ושרירות הלב, למען תגמור בנפשך להשלים את עבודת ה׳ הזאת גם בחיי העבודה ולקדש בה את מלאכתך בששת ימי המעשה הבאים. יום השבת קדש הוא לך, התחדשות הברית עם אלהיך וברכה בכל מעשי ידיך, אשר תעשה בימי השבוע.
1