חורב קצ״הHoreb 195
א׳חיוב הקדוש והבדלה גם חובת ״תוספת״ התפשט מיום השבת להיות נמשך ומצטרף גם אל יו״ט. א) קדוש של יו״ט — בתפלה (ראה במקומה) ועל הכוס: הלא הוא הרעיון העקרי בזה כמו בעד השבת, להנהיג את דת ומושג היום גם בחיי הבית, במקום ששמה עליך ביחוד להוציא את הרעיון הזה לפועל, לכן תכונת הקדוש זולת נוסח היום, אשר שונה הנהו כפי ערך ומוכן כל מועד בפני עצמו, שוה אל תכונת השבת. בעד הרגלים: בחירת עם ישראל ותעודתו והחגיגה, כפי מעלת כל חג בפני עצמו בנוגע לבריאת גוף ישראל רוחו והחזקתו מה׳, גם החלטת הדעת: להוציא לפועל את רעיון ומעלת החג הבא אליך, בחיי עצמותך (אשר בחר). — בשני הלילות הראשונים של כל חג — הלא המה ליל ראשון ושני של פסח, בשני לילות של שבועות, שני לילות הראשונים של סכות ושני לילות שמיני עצרת נוספה עוד ברכת ״שהחינו״: תודה בעד החסד, כי זכנו ה׳ להאריך ימים לראות בשמחת החג ולשבוע מטובו ולחוג אותו כמצות ה׳. והסדר הוא זה: א) בפה״ג. ב) אשר בחר. ג) שהחינו, ובבקר לאמר מראש את הכתוב מדבר מקור החגים ״וידבר״ ״ובפה״ג״ (תע״ג, תרמ״ג, תרס״א).
1
ב׳בעד ר״ה כמו ברגלים, אך להזכיר את מעלת היום ״יום תרועה״ בחול וזכרון תרועה״ בשבת, כמו כן בשני הלילות ברכת ״שהחינו״ בבקר תחת ״וידבר״ לאמר את הכתוב מתכונת היום ״תקעו״ (ת״ר).
2
ג׳בעד יוהכ״פ כמובן אין קדוש על הכוס, רק יברכו ברכת ״שהחינו״ (תרי״ט). ב) ההבדלה בעד יו״ט בתפלה (ראה במקומה). ועל הכוס הרעיון היסודי כמו בשבת ושוה עם הבדלת השבת זולת בשמים, יען כי המועדים לא יכלכלו בקרבם את מקור הברכה של שבת לקדושה ונתינת כח החיים בעד כל איש פרטי רק בעד אופנים מיוחדים הנוגעים להחיים וביחוד לחיי הלאום, גם ברכת ״הנר״ איננה בהבדלת יו״ט ג״כ מטעם הזה, בעוד, כפי המבאר למעלה, היא רק קבועה בעד הבדלת שבת, שכל המלאכות אסורות בו אבל לא ביו״ט, רק ביוהכ״פ יש גם ברכת ״הנר״, ומפני שגם בו כל המלאכות אסורות, אבל לא ברעיון הנר בהבדלת שבת, לאות הכנעת האדם למשול בתבל תחת שלטון ה׳, רק להבדיל ולדעת, כי מעתה החלה עת העבודה, אשר ״האש״ היא אות לפעולת כל מעשה. מזה יצא לנו, כי את הנר בעד הבדלת יוהכ״פ נדרש לקחת את אשר היה נמצא גם מקודם יוהכ״פ ואשר לא השתמשו בו למלאכות אסורות, אבל לא את ״האש״ שהוציאו מחדש. — ״בשמים״ גם כן אין בהבדלת יוהכ״פ, יען כי הוא איננו בא כמו יום השבת להחזקת כח החיים, רק ביחוד בעד ״הטהרה״.
3
ד׳במוצאי יו״ט הנכנס אל אחד מימי החול או אל חול המועד סדר ההבדלה א) בפה״ג. ב) הבדלה. — למוצאי יוהכ״פ א) בפה״ג. ב) נר. ג) הבדלה (תצ״א, תרכ״ד). אם מוצאי יו״ט הוא יוצא ונכנס אל התחלת ״השבת״ לא תאמר שום הבדלה. אם מוצאי שבת נכנס ביו״ט ההבדלה היא ״בין קדש לקדש״ בקדוש בתכן ״ותודיענו״ בתפלה — והסדר הוא א) יין. ב) קדוש. ג) נר. ד) הבדלה. ה) שהחינו. ״בשמים״ לא נדרש, יען כי היו״ט הוא ג״כ תומך וסועד לרעיון יום השבת (תע״ג, תצ״א). אם חל יו״ט ביום השבת, אז הקדוש מתאחד משתי חתכונות יחד א) ויכלו. ב) בפה״ג. נ) אשר בחר וזכרון יום השבת נכלל בו. בבקר א) ושמרו. ב) וידבר או ״תקעו״. ג) בפה״ג. — הבדלה כמו בשבת (תע״ג). תוספת בעד יו״ט דרושה להיות גם כן בכניסתו ובצאתו להוסיף עליהם מימי המעשה כמו בשבת. בעד יוהכ״פ כמו כן תוספת בעד אסור מלאכה ואסור הנאה.
4