חורב ר״אHoreb 201

א׳על שלש אלה עלינו להשקיף בדבר אסור חמץ בימים האלה: א) אסור הנאה. ב) אסור קנין. ג) מצות בעור. — א) אסור הנאה — חמץ בפסח אסור לא רק לאכול בלבד, כי גם אסור להנות ממנו, והוא: לא לבד כי לא אוכל להכניס בגופי אכל ומשקה של חמץ, כי גם אסור עלי להביאו ביחס אמצעי אלי, לידי תשמיש ותועלת שלי, ואף גם לקבל תודה בעד מתנת חמץ, כמו כן תערובות חמץ אסור (ראה פרטי הדינים א״ח תמ״ז). כל הכלים אשר בלעו אל תוכם חמץ נוכל להשתמש בהם בפסח רק אחרי אשר הוסר מהם כל שמץ חומר חמץ, מבלי ישאר מאומה בבליעתו, ואיך להתנהג בזה ראה א״ח תנ״א, תנ״ב. מחצות היום של הארבעה עשר בניסן, חמץ אסור בהנאה ולשום תועלת תשמיש, והעת היא מתחלת 7/12 מהיום, אך מטעם ״סיג״ אסור אכילה ושתיה גם מתחלת 5/12 מהיום; אבל אסור תועלת והנאה יחל רק מתחלת 6/12 מהיום, ועד השעה ההיא מותר עוד למכור לאינו יהודי (תמ״ג). חמץ שהיה ברשות ישראל ועבר עליו הפסח אסור בהנאה (תמ״ח).