חורב רמ״זHoreb 247
א׳החגיגה: — נס חנכה, הלא הוא אות זכרון להחזקת רוח ישראל בגולה. בליל כ״ה בחדש כסלו תחל חגיגת החנכה לשמנת ימים. במשך הימים האלה אסור בהספד ותענית. עשית מלאכה איננה אסורה אך בשעת הדלקת הנרות, שאז על כל אחד לכון ולהבין על ידם את מושג הימים וערכם עליהם ולמנוע עצמו בעת ההיא מעסק ומלאכה. ויען כל עיקר החגיגה הוא בעד הרוח, לכן גם החגיגה היא רוחנית ולא תקנו עבורה חגיגה אחרת המתיחסת ביחוד אל הרמת ״ההנאה״ (א״ח תר״ע). על כל אחד לכבד ולהוקיר את חובת ההדלקה של הנרות הללו, אשר חין ערכה גבוה ונעלה מאד. — בליל הראשון ידליקו נר אחד — בשני — שנים וכן בכל לילות החנכה מוסיפים כל פעם נר מחדש עד שמונה נרות, ואם באפשרי ידליק כל אחד בפני עצמו בבית אחד, אבל באופן כזה כי הנרות המודלקים יהיו נכרים בעד כל אחד — בטרם ישב ישראל אצל העמים הדליקו את הנרות לפני פתח הבית מבחוץ משמאל להבא אל הבית ממול המזוזה, אך בעדנו נשארה חגיגת הימים האלה רק פנימה בתוך הבית. בבית, הגרות ערוכים לשם מצותם ולא ישתמשו עמהם לשום שמוש אחר, לכן ידליקו נר נוסף נר שמש, אשר הוא יפיץ אורו להשתמש נגדו. נרות חנכה ידליקו ממעל לשלשת טפחים מהארץ וממטה ליו״ד טפחים, גם יעמידו אותם במקום מיוחד, ולמען החזיק גם אצלנו זכרון המנהג מקדם, טוב יותר להדליקם סמוך להדלת. — בבית התפלה, אשר גם שמה ידליקו נרות חנוכה לפרסום הנס, המנורה תעמוד בצד דרום והנרות יעמידו בין מזרח למערב, לזכרון מצב המנורה במקדש, בכל זאת הדלקת הנרות בבית התפלה איננה פוטרת את חובת כל אחד להדליק גם בביתו (תרע״א). זמן הדלקת הנרות אחרי בוא השמש בשלמות עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים, ובאופן, אשר הנרות יאירו למצער ערך ½ שעה (תרע״ב). כל נר ראוי לנר חנכה, ומצוה מן המובחר לקחת שמן זית או נר של שעוה. הנר הנוסף (השמש) המדליק את הנרות יעמידו קרוב להנרות, או במקום מיוחד ונכר (תרע״ג). בליל הראשון ידליקו את הנר לימין, ובכל לילות הבאים יתחילו להדליק גם יברכו על הנר, אשר יוסיפו, שהוא יותר שמאלי (תרע״ו). אחרי אשר כבר דלקו הנרות שעור הזמן הקבוע, מותר אז להשתמש לאורם (תרע״ד). ביום השמיני משיורי השמן של מנורת חנכה בל ישתמשו בו, רק ישרפו אותם (תרע״ז). ביום הששי (ע״ש) ידליקו נר חנכה מקודם ואח״כ נר של שבת (תרע״ט).
1