חורב רס״בHoreb 262
א׳טז: מילה.
1
ב׳ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים, וירא ה׳ אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים: ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד וגו׳: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך וגו׳: זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר: ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם: ובן שמנת ימים ימול וגו׳: וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה, את בריתי הפר (בראשית יז א׳).
2
ג׳וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב ג׳).
3
ד׳התהלך לפני והיה תמים!
4
ה׳כל חייך יהיו ערוכים ושמורים לפני ה׳, הוא צוך להתהלך לפניו, כי בכל רגע ורגע ממציאותך, תשים עינך ותכונן מבטך, לחזות בנועם ה׳; בכל חלק וחלק מחייך שוה ה׳ לנגדך תמיד, למען תחיה כה לפני ה׳ — והיה תמים — אל תפריד ואל תחלק את עצמותך, אל תדמה בנפשך כאלו רק ״רוחך״ העולה היא למעלה, כי רק עליו לבד לפנות אל על אל אל בשמים, אך ״גופך״, אשר בעפר יסודו, יחד לא ירומם, לכן נמסר הנהו אל ארץ החיים, והארץ הלא נתנה לבני אדם. — אל תחשוב תועה, כאלו את ה׳ נוכל לעבוד ברוח, והגוף להיות שוגה בתענוגים בהמיים: אכן היה תמים!! גם על גופך שים עינך ולבך כל הימים, וקדשהו ודע, כי גם הוא כלי מוכן הנהו לעבודת ה׳, יען כל כח וכח, גם כח הגוף נתון לך להשתמש בו לתכלית יעודה מאלהים, לכן קדש גם את רוחך גם את גופך לה׳: קדושים יהיו ותמימים גם יחד בעבודת ה׳ באחדות גמורה!! את כל מציאותך תבנה ותכונן על רעיון אחד, להכשיר את גופך ונשמתך, למען קדושים יהיו לאל היחיד ומיוחד — וכה היה דבר ה׳ אל אברהם, כאשר צוהו לשים ״חותם ברית קדש״ על חלק בהמי אחד מבשרו, ובזה קדש את גופו ויכוננהו אל ״תכלית ה׳״.
5