חורב רס״דHoreb 264
א׳ראה וחכם! חלילה לך לדבר תועה: הן אין דבר בעולם שהנהו מסור כה לרצוני כמו גופי, ולמי זה אפעל און, אם אשתמש בגופי זה כחפצי ומאויי — הבה! אסיר מתג ורסן מעל תאוות לבבי ותשוקתי תפלס לה נתיב לבצע זממי — הלא התאוות והתשוקות האלה ה׳ בעצמו נטע אותן בקרבי — אך דע כי און תפעל בזה לה׳ אלהיך ותחטא לו, לה׳, אשר גם אתה גם ״הגוף שלך שלו״ עם כל תאוותיו ומשאלותיו — הלא ה׳ אביך הוא, אשר שם ״חותם ברית קדש״ על בשרך, אות הוא לך,כי עליך למשול על גופך ותאוותיך ותקדש אותם לתכלית ה׳, אשר למענה נטע ה׳ בקרבך את הנטיות האלה.
1