חורב ל״אHoreb 31
א׳התכונה המיוחדה, אשר להדמיון הנזכר הוא: כי מתאמצים מהחזיונות להכיר ולדעת את היחס והמצב של הדברים בעבר ובעתיד, אבל לא עפ״י הכלל של ההשגה והידיעה מהסבה את המסובב עפ״י הכח אשר נטע ה׳ בעצמו ברוח האדם בהליכות עולם למו, ואשר אמנם על פיהו ג״כ לא נוכל להחליט בבטחה את תוצאות פעולותינו, יען גם באופן הזה החזיון וידיעת היחס בלתי עומדים במדרגה כזאת להיות לאות נאמן, למען דעת מראשית אחרית — אכן הדמיון הכהב לוקח את החזיון מכללות העולם, להיות לו בתור מנבא על פעולת האדם ומנת גורלו, עד כי באופן הזה יעמיד האדם את עצמו ואת פעולתו לא תחת השגחת ה׳, רק תחת התבל מסביב לו, תחת עולם הכהות והיצירים.
1