חורב של״וHoreb 336
א׳וכאשר אסור עליך לגנוב ולגזול, רק להשאיר בידי בעל הקנין את קנינו, מבלי לנגוע בו, כמו כן אסור עליך, לעשוק את רעך, רק לתת ולמסור לו את שלו, אם נמצא הנהו ברשותך ותחת שלטונך — לכן כל דבר, אשר הפקיד אצלך רעך ומסרו לידך, מבלי בטל מעליו את זכותו, עליך להשיב לו בכל עת ידרשהו ממך ובכל האופנים, איך שהיתה המסירה בידך אם לפקדון, לשמירה, או להכשיר אותו ע״י עבודה, או אם נתן לך דבר לשמוש על איזה זמן בתור שכירות ושאילה, כמו כן, אם מבלי חפצו ורצונו של רעך בא איזה דבר משלו בשלטונך, למשל ע׳י ״מציאה״, ונוסף לזה באופן, אם יש לרעך הזכות על שלך, למשל, אם מגיע לו המחיר בעבור איזה קנין, אשר בטל את זכותו מעליו לטובתך, או עבור כחו ופעולתו, שעשה למענך איזה מלאכה ועבודה ועליך לשלם לו בעד עמלו, הלא הוא: ממכר והלואה או שכר פעולתו או באופן, אם נדרש לך, למלאות בקניניך את מגרעת קנינו, אשר על ידך בא לידי נזק וחסרון, כמו תשלומי נזק וכדומה, בכל אלה, חלילה לך, לחשוב את זאת לקנינך ורכושך, ולעשוק את קנין ורכוש רעך, רק עליך להשיב ולמסור את שלו ולהוכיח בזה כי ״אדם״ הנך, וכי תתנהג במדת ״משפט צדק״, מבלי להשליט עליהם את הכח והתקיפות שלך, עליך לכבד בכל אלה את קנין עמיתך והשב תשיב לו את ״שלו״.
1