חורב שנ״אHoreb 351
א׳מקח וממכר ועוד — אל תונה, אל תמכור איזה דבר בעד מחיר יותר משויו ואל תתאמץ לקנות אותו בפחות ממחירו, חדל לך גם מאונאה קלה. אם האונאה עולה עד 1/6 משויו של הדבר או מכסף מקנתו, אז לפי דת היהדות נדרש להשיב את שתות האונאה. ואם הוא יותר 1/6 אז בטל המקח, ורק אז המקח קים, אם זה, אשר הונו אותו ברצון ובידיעה ובכונה נאות לזה (רכ״ז). אם נפחת ממטבעת כסף 1/12 משויה, אל תחזיקנה אצלך מפני המכשול, לבל תבוא בנקל, לסבב נזק לאחרים, אל תמכור מטבע כזאת לחנונים ולסוחרים, אל תשתמש בה למשקל ואל תשליך אותה בין שברי כסף, רק עליך להתיכה או לנקוב נקב באמצעותה, אבל לא מן הצד, ורק אם נפחתה במחצה, אזי לא תובל עוד להיות אונאה ותוכל להחזיקה אצלך (שם). כל אונאה כגדולה כקטנה במקח וממכר אסור. אל תתן לסחורתך להיות במראה החיצון טוב ויפה, לרמות את הקונים, כי תתראה יותר טובה ויפה, מאשר היא באמת. אל תערוב סחורה רעה בטובה ונושנה בחדשה.— משקה אשר יטעם הלוקח לפני קנותו מותר לערוב (רכ״ז). אל תהי הפסולת נמצאה בסחורותיך יותר מהראוי להיות, ובאופנים האלה עליך להתנהג כפי מנהג המקום בעניני המסחר (רכ״ט). אל תמכור דבר שיש בו חסרון ולקבל בעדו את המחיר, כמו בעד דבר שלם ואת הבלתי ראוי במחיר סחורה ראויה (רל״ג). המחזר אחר דבר לקנות אותו או לשכרו והקדים אחר וקנאו נקרא ״רשע״ (רל״ז).
1