חורב שס״אHoreb 361
א׳קנין האדם יכלכל את השנים האלה: א) בעל חי. ב) דומם. ולכן גם האחריות של כל אחד ואחד מאלה שונה הוא בתכונתה.
1
ב׳א) האחריות בעד קנין בעל חי:
2
ג׳״קנין הבעל חי״ יתחלק גם הוא לשנים: א) אלה מהבעלי חיים, הנועדים להנאה או לשמוש עם פעולות כחותיהם במנוחה ושקט, אלה אשר מטבעם רגילים להאביד ולכלות רק את הדברים הראוים לאכילתם ולהנאתם, והמה מחוננים מהטבע בכלי נשק של קרנותיהם וכחות אבריהם רק להגן על נפשם, הן המה הבעלי חיים הביתיים כמו: בקרים, כבשים, סוסים, חמורים וכדומה. ב) אלה, אשר גם מבלי תכלית הנאה מטבעם יכוננו מעשיהם לבלע ולהשחית בחמה שפוכה, כל אשר מסביב להם, הלא המה הבע״ח הטורפים, ארי, נמר, נחש וכדומה, והנה כל דבר, אשר יכלו ויאבידו הבעלי חיים הביתיים להנאתם, או ע״י פעולות כחותיהם כפי הרגיל, או אשר החיות הטורפות משחיתות ומכלות ע״פ תכונתן, לבלע ולהשחית, זאת נקרא בשם ״נזק טבעי״ (מועד); אבל את אשר יאבידו וישחיתו הבע״ח הביתיים נגד טבעם הרגילה להיות תמיד בשלות השקט נקרא בשם ״נזק בלתי טבעי״ (תם), — אם הבעל חי הביתי עשה נזק בלתי טבעי שלש פעמים אזי ההרגל הזה נעשה אצלו טבע והנזק הזה עבורו נקרא אז ״נזק טבעי״ (מועד). את אשר תאכל הבהמה להנאתה ואת אשר תרמוס ברגליה בהלוכה הרגיל, או את אשר תזיק בהתהככה בכותל להנאתה, גם את אשר יטרוף ירמוס הארי או הזאב (שן ורגל), כל זה מתיהם אל הנזק הטבעי; אולם את אשר תשבור ותזיק הבהמה בקרניה, או תבער בשיניה בצדיה או תשבור בצדיה איזה חפצים גדולים לא בדרך הלוכה הרגיל (קרן), זהו נזק בלתי טבעי, אך אם תעשה זאת שלש פעמים, אז יהפך, להיות ״נזק טבעי״ אצלה״ —
3