חורב ת״דHoreb 404
א׳החוק השני:
1
ב׳אל תרכיב (פפראפפען) אילנות ממינים שונים אחד בשני ואל תעשה ואל תפעל זאת גם ע״י אחרים — אסור להרכיב ירק באילן או אילן בירק גם ירק בירק שאינו מינו, אבל מותר להרכיב אילן סרק (ניכט פרוכטטראגענד) באילן סרק אבל לא אילן סרק בעץ מאכל או עץ מאכל בעץ מאכל — יש איסור הרכבה, אף תחת הקרקע, כמו זמורת הגפן שהבריכה תחת הקרקע, אסור לזרוע עליה ירק, אלא אם כן יש על גבה עפר ג׳ טפחים. יש באילנות דומים זה לזה בעלים ובפירות, ובכל זאת יען שהם באמת שני מינים, אסור להרכיבם זה בזה, ומפני כי קשה מאד, ליעד את המינים האסורים בהרכבה והאנשים אינם בקיאים ומכירים היטב בזה לכן טוב יותר למנוע עצמנו מכל הרכבה (פפראפפען) ואף גם מבלי מעשה מצדך אסור להחזיק ולקיים אצלך את כלאי הכרם, אבל הפרי היוצא ממנו מותר, ואף לזה שעבר והרכיבו ומותר לקחת ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר.
2
ג׳בארץ ישראל אסור גם לזרוע כלאים של שני מיני זרעים במפולת יד (וואורף), ואסור לזרעם רק על שטח כזה, אשר שניהם ימשכו את יניקתם ממקום אחד, רק יהיו נבדלים גם בגבול גדולם, והאיסור הזה רק בכלאי זרעים אבל לא בזרע עצים (י״ד רצ״ז). אסור לזרוע שני מיני ירק וחרצן או זרע אחד ירק וזרע אחד מין תבואה וחרצן במפולת יד. אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים או לנטוע גפן בצד הירק או התבואה — ואם נעשה כזאת נקרא ״קדש״ ונאסרו לא לבד באכילה כי גם בהנאה, וכל הדינים אדות זה ראה (י״ד רצ״ו רצ״ז א׳).
3