חורב תל״גHoreb 433
א׳את מיני הזכר והנקבה הבדיל ה׳, בהראותו לכל אחד מהם את אפני המלואים של חובת החיים. שני המינים שוים המה במעלתם, אף קדושים המה, כל עוד ימלאו את חובותיהם בעצם טהרתם, גם בהופעת גופם החיצונה הבדיל אותם ה׳ בעבור החזקת טהרת המדות — לכן עליכם החובה, לקיים בקדושה ובטהרה בהופעתם החיצונה את ההבדל, שהבדיל ביניהם ה׳ — על הגבר, להתראות במראהו בתור ובתאר גבר והאשה במראה אשה — ומפני זה את אשר יעד המנהג במלבוש, בעדי ובפאר, אשר תלבשנה הנשים, אל ילבשו אותם הגברים, וכמו כן אל תלבש אשה שמלת גבר, וכל עדי ופאר, הנועד בעד מלבושי גברים, — מטעם סיג אמרו חכמינו ז״ל על הגברים הקשוט עד למותר, לבל ישימו כל מעינם ביפי הגוף והתעדנות העור והשער, אשר הוא נאוה רק בעד הנשים, אף בדברים הבלתי נוגעים להופעתם החיצונה (י״ד קפ״ב).
1