חורב תמ״בHoreb 442
א׳יב: רחוק מהעריות.
1
ב׳התורה אחרי אשר הביעה אמרתה בדבר קדושת המינים הוסיפה עוד:
2
ג׳אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגוים, אשר אני משלח מפניכם. ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה. ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה, האזרח והגר הגר בתוככם. כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, ותטמא הארץ. ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה וגו׳ (ויקרא י״ח כ״ד).
3
ד׳איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה׳ (שם י״ח ו׳).
4
ה׳כה היא נתעבה ונאלחה ״הזנות׳ בעיני ה׳, עד כי הודיע לנו בתורתנו, כי הזמה תביא ״טומאה״ על האנשים ועל הארץ, יען ״הטהרה׳ הלא היא הכשרון לטהרת חיי האנשים ועל ידי הזנות תאבד ותבטל, ואם כן לא נשאר עוד מקום פנוי לרעיון אלקות — והארץ אשר בה נעשו התועבות האלה היא תשכל את יושביה הפרועים לשמצה. — לכן שמר לך ושמור נפשך מקרבת הזנות והזמה והתרחק מהם תכלית הרחוק. ברח לך מקרבתה! חדל לך מכל דבר, הבא בגבולה, מכל דבר, אשר יוליך אותך שולל אליה! את זאת יקראך ה׳ בתורת קדשו, אשריך אם תקשיב ותשמע בקולו. אשריך, אם תתרחק תכלית הרחוק מתועבת גלולים כאלה, הן רוח הבהמה, אשר בך! בנקל יתעורר ברגשי חשק ועגבים, ואז כבד עליך, לעמוד עוד בקשרי המלחמה או תכנע ותפול שדוד לרגלה — ונסע יתרך בך!! —
5