חורב תנ״חHoreb 458
א׳היה אדם בהופעתך החיצונה!
1
ב׳רק חלקי הגוף אלה, אשר ישרתו לאדם ביחוד לפעולות אנושית הלא המה: הפנים והידים יוכלו להיות גלוים; אבל כל אלה מחלקי הגוף המשתמשים ביחוד לדרישות בהמיות עליהם להיות מכוסים, למען גם למראית עין בשר יופיע לנגדה רק הנחשב למעלת האדם. הבהמה כך תסוג אחור וגם הופעתך החיצונה תזהירך ותזכירך, כי לתעודה אנושית אלקית הנך פה ולא לתעודה ״גופנית — בהמית״, וכמו שעליך לכסות ולהעלים מן העין את חלקי הגוף הבהמיים, כן אל תחפוץ להתהדר עד למותר בהופעתך החיצונה, בהופעת גופך לעדות עליו גאה וגאון. אל תלך בגרון נטוי, כאלו חפץ תחפוץ להגביה, להגדיל את היקף ומדת גופך הבהמי וכאלו תתאמץ להראות לעין הרואה, כי גדלך, הודך והדרך הנהו רק בהדרת גופך. לכן לכתך ועמדך דרושים להיות בחופש, אבל ״בענוה״! אף לשמור ולהחזיק את ״הצניעות״ צוו חכמינו ז״ל ביחוד, בהיותך תחת שמים מגולים, לבלי לכת לעולם בגלוי ראש ולכסות אותו, למען נחוש תמיד את הגבול והשטח הנתן לחוג הגוף, אף למען דעת האדם, כי במקום, ובשטח, אשר יפסק החוג האנושי, שם יחל החוג הטהור הנצחי של ממשלת ה׳ לבדו (או אולי יצוק בזה גם הרעיון ההוא, כי כמו החובה עלינו לכסות, למראית עין של אנשים אחרים, רק כל דבר בהמי בגוף האדם, הנה ממעל לנו, בעוד רגיל האדם, עת יזכור בלבו את רעיון ה׳, לפנות אל על אל אל בשמים, לכן בהיותו תחת כפת השמים עליו לכסות ״בענוה״ בהתיצבו בפני ה׳, אבינו שבשמים, גם את החלק היותר אנושי שלנו גם את ״הראש״), וביחוד נצרך להשגיח היטב בכסוי אברי ההולדה ולהתנהג בהם בצניעות רבה, ובכלל להחזיק את הגוף לבוש ומכוסה היטב, עד כי גם בעת תפשוט את בגדיך, אל תראה את מערומיך, וככה תכבד התורה את רעיון הצניעות והבושה, עד כי חכמינו ז״ל יאמרו, כי נדרש לדקדק עת נלבש הכתנת ללבשה כדרכה, מבלי להפוך לחוץ את הצד הפנימי המכסה את הגוף, לבלי יהיה למראה עין צד הכתנת, אשר בא במגע עם בשר גוף האדם (א״ח ב׳ רל״ט).
2