חורב תס״אHoreb 461
א׳והנה אם כי גם בחוג חייך, חיי האדם הנהוגים, עליך החובה לכונן אותם, כי ישאו עליהם את חותם תכנית ״מעשה אנוש״ ולהרחיק מהם ככל האפשר, איזה דבר מגונה ומערומי חלקי הגוף הבהמיים, למען לא תוכל רוח הבהמה שבך ע״י ההרגל במראה עין ובהבטה בצרכי בהמיותו, להוסיף אומץ וחיל, עד כי חלק אלוק ממעל שבך יסוג אחור על ידו, הנה אם כן החובה עליך ביותר בעת, אשר תתרומם ממעל לחייך הנהוגים בהכינך את עצמך ללמוד את חכמת החיים הלא הוא ״למוד התורה״ — או בעת! אשר תצא בשלימות מחוג חייך הפועלים והנך נגש כלך כליל אל ה׳, לקדש את עצמך בפניו לחיי אנושית אלקית ״בתפלה״, על אחת כמה וכמה כי נדרש לך, להופיע אז בתור איש המעלה ולהרחיק מחוג שלך כל עקבות צרכי הבהמה, עליך אז לכסות כל מערומי חלקי הגוף הבהמיים ובכל עצמותך תתלבש במדת ״ענוה וצניעות״.
1
ב׳בעת התפלה כל חלקי הגוף הבהמיים דרושים להיות מכוסים. יש להבדיל באבנט בין חצי הגוף התחתון, השייך ביחוד אל צרכי הבהמה, ובין החצי העליון המתיחס ביותר אל פעולת אנושיות. גופך ומלבושך יהיו אז נקיים מכל שמץ וחלאה וראשך יהיה מכוסה בצניעות והכנעה. המקום, שבו תעריך את עבודת אלקיך בלמוד ותפלה יהיה מקום נועד רק לצרכי אדם לבדם. בד׳ אמות שלך ולמראה עיניך כל עקבות גללי אדם וכל דבר הלאה יוסרו ויכוסו, ובד׳ אמות אלה, אל יהי שום ריח רע ושום חלק מגוף האדם, אשר הבושה תצוה. לכסות אותו אל יהי ערום בעת ההיא׳ לנגדך, ושאר הדינים בזה קרא בא״ח ע״ג עד פ״ח. כמו כן חובה מיוחדה היא לפני כל תפלה, לנקות ולרחוץ את הידים ולשמור אותן בעת התפלה ממגע כל אבר, שצריך להיות מכוסה (ד׳ צ״ב רל״ג).
2