חורב תק״הHoreb 505
א׳במאמר הכתוב: ״ובחקתיהם לא תלכו״ (ויקרא י״ח ג׳) תבאר התורה שבעל פה, כי אמנם במעשה העמים המתוקנים שבקרבם הנכם יושבים תוכלו לעשות הכל בדומה להם בכל דבר מתוקן וטוב, ואשר נוסד הנהו על השכל הישר, אבל לא את כל אלה הדברים שיעשו אותם מטעם הדת שלהם, או דבר הנהוג אצלם מפני זמת גלולים — לכן בדבר שאין בו כל יסוד בשכל או הנהוג אצלם מטעם הדת שלהם, או דבר שהוא בגלל תכליות לא טהורות, שהנה מביאות לידי השחתת המדות, חלילה לך, ללכת בחוקותיהם ולעשות כמוהם — את חגם ומועדם אל תחוגו עמהם יחד או להתנהג במנהגים כאלה, אשד כל אלה יסוד ושורש למו ביחוד בהשקפות הדת שלהם, אבל חלילה לכם לעשות שום דבר, אשר יתראה, כאלו הנכם מפריעים את משוש חגם או שום דבר, אשר על פיהו יוכלו לחשוב עליכם, כי משנאה או מאיבה אתם עושים את זאת, ואל תראו בשום דבר, כאלו אתם מבזים את מנהגיהם מטעם דתם, את חגיהם ומועדי קדשם. — (י״ד קע״ח, קמ״ח י״ב הערה).
1