חורב תקכ״גHoreb 523
א׳ט: לכונן בית — לפרות ולרבות.
1
ב׳ויברך אתם אלהים, ויאמר להם אלהים: פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ (בראשית א׳ כ״ח).
2
ג׳פרו ורבו! נטעו מאז והלאה את מטע המין שלכם בארץ. טוו לכם מאז והלאה את חקוית חוט החיים בכל העתים והזמנים. הקימו לכם זרע, לדורות עולם, למען יוסיפו לבנות ולכונן את אשר השארתם אתם בלתי נשלם ובלתי מתוקן עדנה. נטעו שורק בגן ה׳ בתבל את המין שלכם, למען יעל כיונק כולו, להיות נטע נאמן בכרם בית ישראל, ואתם עשו למען זרעכם את כל יכולתכם, לגדלם ולחנכם לה.׳ ואת אשר רכשתם אתם לכם ואת שקניתם כל דבר טוב ביראת ה׳, אהבת ה׳ ובטחון בה, בחייכם הנאמנים לה׳, את כל אלה תנחילו לדורכם דור נולד. עליכם למסור להם כל אלה בתור ירושת נחלה וע״י בניכם אחריכם וצאצאיהם ומפעלותיהם תאריכו את קיומכם וזכרונכם לעולמי עד.
3
ד׳אחרי אשר כל פעולות האנשים תקבלנה את ערכן עליהן ואצילות מעלתן ע״י הדבר ותכליתו, ויען כי בין הנבראים אין יצור נעלה כמו ״האדם״ ואין תכלית גבוהה מתכלית האנושית, אם כן, הלא אין כל פעולה נעלה וגבוהה כמו פעולת ״ההשתתפות״, להביא לידי יצירה ״אנשים״ בתבל, ולחנך את יצורי האנשים האלה אל התכלית האנושית, אף ברכה נעלה הלא היא, להגיע אל הפעולה ההיא.
4
ה׳והנה, למען תוכל למלאות את החובה הזאת, למען תוכל לכלכל את הילדים הניתנים לך ולחנכם ולעתדם ולאמצם אל החיים, ראה נא, הן למטרה הזאת יאמר לך ה׳: ״כבוש את הארץ, להיות מושב אנשים!״ (וכבשוה). עליך לכונן את חוג חייך מסביב לך, להיות נחשב לרשותך והכניסה אל תוך החוג ההוא סכום יותר רב מיצורי ה׳ וממחנות ה, ככל האפשר, למען תוכלו אתה ובני ביתך, לנוב ולפרוח בתוכו, החוג ההוא הוא ״הבית״, וסכום מתנות ה׳ המובאות אל תוכו — הנהו ״הקנין״.
5