חורב תקנ״בHoreb 552
א׳ג) הכשרון, לרכוש לו עסק ואומנות, למען יוכל לעמוד ברשות עצמו — אולם עם הלמוד והדעת, אשר יחזק ויאמץ את הנער, למען ישוו רגליו בדרך החיים, שעליו ללכת בו, עליך לשום לבך לתת לבנך ידיעות וכשרונות כאלה, אשר ימציאו לו את ״היכולת״, לעמוד ברבות הימים ברשות עצמו, כמו עמדך אתה ברשות עצמך, ולמען יעצור כח למשוך מסביב לו חוג לפעולותיו לחיים ולהכניס אל תוך החוג ההוא נכסים, בתור קנין שלו, ועם הנכסים האלה ובקרב החוג ההוא ומחוצה לו, לחיות חיי — צדק״ ״ואהבה״ ולהנחיל גם לצאצאיו ״אורח לחיים״, כפי אשר קבל ממך — לכן עליך
1
ב׳להשתדל, כי בנך יקנה וירכוש לו בתור פרנסה לכל חייו איזה אומנות או עסק, חרושת המעשה או מדע, והכל כפי כשרונותיו והכנת נפשו — אמנם כל משלח יד, אומנות ועסק לפרנסה, הכל שוים המה לטובה, גם מכבדים המה, לוא אך יפעלו ויעשו וינהלו אותו בתום ויושר — אבל בחר לך בעדו, אם תוכל, ולפי עצת חכמינו ז״ל מקור למחיתו, דבר כזה, שהוא אצור אתו בעצמות כשרונו, הלא הנה מלאכה ואומנות, הבלתי תלויות ועומדות תחת חליפות העתים ותמורות הזמנים. — לעשות את המדע קרדום, לחפור בו לשם פרנסה, ולהוציא ממנו מחיה וכלכלה, חשבו חכמינו ז״ל לפחיתות ולחלול כבוד המדע וקדושתו; בעיניהם נחשב היה המדע ״לחיים״ — לכן אסרו לשלם ולקבל פרס בעד למוד התורה — אבל צוק העתים והזמנים וההכרח להחזקת התורה שנו את פני הדבר הזה, אולם ביחוד ועל כלם השמר לך, לבל תבחר בעד בנך ענף למחיתו, דבר כזה, אשר יביאהו בסכנה, בנוגע אל תום המדות והמוסר ושמירת היהדות.
2
ג׳אבל הזהר מאד, לבל תחשוב כי יצאת ידי כל חובתך לבנך בהשתדלותך עבור בנך, להמציא לו רק מוצא למחיתו — אף כי זאת, הלא היא גם כן ״חובת האב״ — ולדמות, כי בזה עשית הכל בעדו, עד כי כל מעינך תשים רק לפעול בעד בנך, כי יוכל לכלכל את גויתו ולכונן לו את ביתו ודיו. הן מה יסכנו לו מציאות ובית, אם נפשו לא מטהרה. אם אור תורה לא נגה על רוחו. מה יתן ומה יוסיף לו, אם גם יוכל לחיות בתבל, בעוד לא ידע ולא יבין איך לחיות חיי איש ישראל בתבל? אמנם ההשתדלות לדאוג בעד התכוננות מצבו, היא באמת ג״כ חובת האב, אבל היא רק חלק מהחובות ובאמת החובה האחרונה, אולם בשום אופן לא תוכל להחשב לחובה ראשונה והכי נכבדה בעדו, ומה גם לחשוב כי החובה הזאת לבדה היא דיה ומספקת בעד ״חנוך בנך״.
3
ד׳אל ההכנה בנוגע אל המדע בכלל, נדרש לצרף גם את אלה הידיעות שהנה ג״כ טובות ונחוצות לו במאד את ״הכתיבה וידיעת החשבון״.
4
ה׳והנה רק אז, אחרי אשר בכל אחד מבני ובנות ישראל בכרה הדעת הדרושה להם גם בשלה כל צרכה, לפי שנותיהם, אז על האב להשתדל לבחור לבנו איזה עסק או אומנות למחיתו, ולהכינו ולעתדו לזה ובאופן כזה גם ההתחרות להשגת מחיתו ומצבו תחשב גם בעד בנך לכשרון, לעמוד ברשות עצמו, למען יוכל לרכוש בעצמו את האמצעים הדרושים, למלאות על ידם ״רצון ה׳״.
5
ו׳החובה לעזור להבנים ולהכשירם אל העמידה ברשות עצמם תבוא לידי שלמותה ביחוד בהגיע התור, אשר יגיעו באמת אל המצב העצמותי שלהם, לכן עליך גם אז לעזור ככל האפשרי, להבן והבת, לכונן להם בית לעצמם, הלא הוא, כי תהיה גם אתה העוזר והמסייע לבנך, לקחת לו אשה, ולבתך כי תנשא לאיש.
6