חורב תקצ״טHoreb 599
א׳״התורה״ — היא נפש ישראל, חיי ישראל. — התורה היא קדושה כללית אשר בעדה נברא עם ישראל, ואשר היא תשא אותו בכל החליפות והתמורות של העתים והזמנים.— בלי ״תורה״ יחדל ישראל מהיות עוד עם וגוי אחד בארץ, ובאשר תפרח התורה שם ינובו גם חיי ישראל — לכן עלינו לאחד את כחותינו ראשונה בעד ״התורה״. עלינו להשתדל כי בקרב העדה יהיו מצויים ספרים לשמוש הרבים, הספרים שמהם ישאבו את ידיעת התורה וביחיד: תנ״ך וש״ס, אף עליהם למנות ולהושיב בעד התורה אנשים כאלה, אשר ילמדו את בני העלומים את דעת החיים, גם אנשים מלומדים כאלה אשר באור תורתם יניהו אורם מסביב ויפיצו אור תורה גם בקרב לבות האנשים המגודלים. אף לכונן בתים כאלה, ששם ילמדו בקביעות את למוד התורה — זאת היא המטרה הראשונה והנכבדה שעל העדה לכונן את פעולתה אמונה, ולשים לבה לחזק את קיומה — ואין להעדה מקומות היותר קדושים מהבתים אשר יבנו ללמוד התורה, הלא המה ״בתי המדרש ותלמוד תורה״.
1
ב׳בני העיר כופין זה את זה לקנות להם תורה נביאים וכתובים וגמרות לשמוש הרבים (א״ח ק״נ א׳). מושיבים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכל עיר ועדה שאין בה מלמד תינוקות ראויה להיות נבדלה מקהל ה׳, וכמאמר חז״ל, כי קיום העולם הוא בהבל (הויך) פיהם של תינוקות. מכניסים התינוקות להתלמד בהיות הילד בן חמש שנים שלימות אם הוא בריא אולם, ואם כחוש הוא ורפה במבנה גופו, בהיותו בן שש שנים שלימות. אל ירחיקו את התינוק הבלתי מוכשר ללמוד מבית הספר, יען יוכל היות כי יתפתח בחברת שאר התלמידים ולא יבצר ממנו לרכוש לו את ידיעות התורה. המלמד לא יכה את תלמידו מכת אויב, מוסר אכזרי, לא בשוטים ולא במקל רק ברצועה קטנה. — תלמוד תורה של הילדים עמדה כה במעלה רמה אצל חכמינו ז״ל, עד כי אמרו: אין מבטלים התינוקות מלמודם אפילו לבנין בית המקדש. — ביום השבת אל ילמדו למודים חדשים, רק ישננו ויחזרו על למודם שלמדו במשך השבוע. בעד חמשה ועשרים תלמידים די מלמד אחד, ויותר מכ״ה עד ארבעים נדרש עוזר להמלמד, ועל יותר מארבעים ילדים נדרש שני מלמדים. — מלמד תינוקות שמניח הילדים ויוצא או עושה מלאכה אחרת עמהם או שמתרשל בתלמודו הוא בכלל : ״ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה!״ ולכן נדרש להושיב מלמד שהוא ירא את ה׳ ומהיר ומבין דבר. אם בא מלמד תינוקות אחר שהוא טוב יותר מהמלמד הנמצא אתם מסלקין הראשון מפני השני. בשני מלמדים, אם האחד קורא הרבה ואיננו מדקדק עמהם להבינם היטב ואחד אינו קורא כ״כ אלא שמדקדק עמהם להבינם אל נכון יתנו היתרון להשני. אם אפשר יראו לבחור במורה שהוא בעל אשה. — אין מלמד אחד יוכל להפריע את רעהו, לכונן גם הוא בקרבתו בית הספר לתלמוד תורה, יען ברבות המורים תרבה ותגדל דעת התורה (רמ״ב, רנ״א י״ג א״ח נ״ג כ״ד).
2