חורב תרנ״גHoreb 653
א׳שבת.
1
ב׳אחרי הפתיחה בשירת ההשגחה (אשרי) ושמונה עשרה כמו בשחרית, הנה רק הברכה האמצעית תשתנה עפ״י מושג תוכו הקרבן. בעד השבת לאמר, כי מיוסד הנהו מה׳ (תקנת שבת), ולהביע את משאלת הלב, כי יכונן ה׳ את העבודה הזאת במקדש (ויהי רצון). גם יקראו את הכתוב בתורה אודות הקרבן מוסף של שבת (ביום השבת), ולהזכיר את מושג השבת, בתור אות ועדות (זכר למעשה בראשית), גם השלמות היותר גבוהה מענג השבת ״שמחה במלכות ה׳״, הלא היא השמחה על דבר ההכרה הנעלה, כי אכן יש ה׳, הבורא והמושל על החיים וההחלטה, לחיות בעבודתו עד כי מעשה אנוש הרפה יוכל להשאר לנצח, גם אחרי מות האדם, בעוד מפעל האדם, אשר יכונן בצדקה הוא ילווה אל מפעלות ה׳ בעד בנין תכלית עולמו, גם השמחה על התעודה הרמה, להיות איש — ישראל — (ישמחו במלכותך) — עד כי גם הנאת החושים, להחזקת כוח עבד ה׳ תתהווה ״לעבודת אלקים״ ותצא לפועל ע״י עלוי ההנאה (ענג), ואז תשוב אל משאלת הלב, לרכוש לך את מתנת השבת הרוחנית כמו בשחרית (או״א).
2