חורב תע״רHoreb 670
א׳והנה כמו שנסדרו הפטרות כאלה בעד קריאת התורה התמידית והרגילה,
1
ב׳כמו כן נקבעו הפטרות גם בעד הקריאה הבלתי תדירה, הלא הנה תוצאות כאלה מספרי הנביאים שהנה מתיחסות אל תכונת הימים, אבל ביחוד רק בעד
2
ג׳שבתות וימים טובים, שבהם אסור בעבודת מלאכה, הלא המה : רגלים, ראש השנה ויוה״כ בשחרית ומנחה, כמו כן בתשעה באב בשחרית ומנחה ובכל תענית צבור במנחה. גם בעד ארבע פרשיות, שבת חנכה, שבת ראש חדש, שבת שמחרתו ראש חדש, שבת שלפני חג הפסח (שבת הגדול).
3
ד׳ ברכות הפטרה — לפני הקריאה של דברי הנביאים בהפטרה:
4
ה׳אתה מביע לפני ה׳: כי ה׳ הלא הוא היה המעורר את הנביאים וברוחו הטיפו לעם אמרי תוכחה ודברי נועם. הוא בחר בדבריהם הנאמנים, להיות המבשרים את חפצו, הוא היה הבוחר בתורה לתת לעמו ע״י משה עבדו ואת ישראל, כי יהיו מקימי התורה וממלאי את דבריה ופקודיה, גם בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם לעורר את העם, למלאות אחרי דברי התורה, ואתה הנך מחליט לשמוע אל דברי הנביאים האלה, לתכלית ולמטרה כזאת (ברוך, אשר בחר בנביאים).
5
ו׳ואחרי אשר הקשבת את דברי הנביאים החיים וקיימים האלה, הנך מביע אמר, כי תחבב את דבריהם גם בעד החיים הפועלים והנך מתאר את הפעולה אשר פעלו בלבך באמרך : כי ה׳ הוא צור העולמים בכל התפתחות הזמנים, הנהו מעוז ומשגב וצדיק בכל הדורות, הוא האל הנאמן האובר ועושה כו׳ ואתה הכרת לדעת, כי ה׳ אלקיך שהוא אל מסתתר ומושל גבוה מעל גבוה, ובכ״ז הוא השליט והמשגיח עליך ודברו והבטחתו לא ישובו ריקם, לכן הנך מקדש את כל חייך לה׳ ע״פ השקפתך הברורה הזאת, כי נאמנו מאד דברי אלקים חיים אלה (ברוך צור כל העולמים כו׳ נאמן אתה הוא כו׳).
6
ז׳הנך מבקש כמו כן, כי ירחם ה׳ את ציון, שהיא מקור חיינו הרוחניים ויושיע לעלובת נפש, שהיא אם ישראל ומקדש אתה את חייך אל ה׳ שהוא המשמח ציון אשר תנוב ותפרח רק ע״י חיי בניה (רחם).
7
ח׳אתה תשנן בלבך את כל הבטחות ה׳ ע״י נביאיו, כי ירחם ה׳ עמו ויקומם הריסות דור ודור וישיב את מלכות בית דוד על מכונה, והנך מקדש את עצמך אל ה׳ שהוא המבשר לך את כל אלה (שמחנו).
8
ט׳בשבת ויו״ט — אתה מביט בהשקט ובבטחה לא רק על העתיד בלבד, כי תתן תודה גם בעד העבר ובעד ההוה.
9
י׳אתה מודה לה׳: על התורה ועל העבודה כו׳ ועל יום השבת או אתה זוכר את כל יום החג בשמו ובתכונתו בפני עצמו — בעד כל אלה הנך נותן תודה לה׳, ואתה הנך מחליט בלבך : לקדש את עצמך בעד הכל ועם הכל לעבודת ה׳ בפועל, וכפי אשר יתברך שמו בפי כל חי לעולם ועד (על התורה ועל העבודה).
10