חורב פ״אHoreb 81
א׳אבל עם כל אלה תלמדנה אותך הצרות גם יחד את נצחיות גדלך הנאמן, את הגדל והיקר, אשר עד כה התכחשת בהם; אם הצרות שדדו ממך את הכל, או באו להניד ולהניע או לערער את כל בנין מצבך בחיים, את אלה הדברים שהמה באמת אינן עצמות האדם: בריאות, חכמה, עשר, אוהבים, כבוד — ותראינה לך כי כל דבר, אשר חשבת בתחלה, כי תוכל לבנות עליהם את אשרך ביסוד מוסד לעולם, חולף ועובר הנהו, ולא נשאר לך רק לבך הערום ואת האוצרות, אשר אספת בקרב לבבך, או את הנמצא מכבר בקרבו — הלא יורו אותך את הקיום הנצחי מהגדל הנאמן, אשר רכשת לך בעצמותך ומעלתך הנאמנה, שהוא אמנם קנין עצמך ומפעלך — הלא המה קניני חייך הפנימיים, אשר לפני זה כמעט לא שמת לבך עליהם ״יראת ה׳״ ״אהבת ה׳״ ״ובטחונך בו״, והדעת, כי לפי כחך אמנם מלאת גם מלא תמלא את חובותיך, היא תבוננך להכיר גם במערומי מחסורך את תעודתך הנעלה להיות ״עבד ה׳״.
1