חורב פ״דHoreb 84
א׳והצרות תוספנה לך אמץ וחיל לחיות חיי עבודת אלהים בעז ותעצומות.— הן אמנם באבדן ממך קניני החיים, ואתה בעת העלמם ממך ובהפרדך מהם תכונן את מבטך להתבונן עליהם ולזכור איך השתמשת בהם — ואתה תתן אז, תודה, כי אמנם כזאת וכזאת עשית שלא כהוגן במתנות ה׳ אלה, ותתבונן, כי עתה לא נשאר לך מהם מאומה, רק הידיעה לבדה המדאבת לבבך במאד, כי השתמשת בהם שלא בצדק ושלא ביושר לבב בעד החיים — ורק אלה מרגעי זמן העבר ימציאו לך נחמה, אלה הרגעים, אשר בהעלותם על זכרונך תוכל להשיב נפשך בהם באמרך: הן ברגע ההוא באמת הייתי טוב ומטיב, הייתי אז עבד ה׳! ובעוד תכיר ע״י זה את תעודתך הנאמנה והשבות אל לבבך, כי התעודה הזאת היא אמנם איננה ״התהוות הקנינים בידך״ רק ״מלוא רצון ה׳״ ברב או במעט הקנינים אשר בידך — אם הצרות תמלאנה את לבבך ביראת שדי ובבטחון בה׳ — אז האם לא תכיר ותוכח לדעת גם בצרות האלה בעצמן את אהבת ה׳, אשר תיסר את בנו ותחנכהו יתקרבהו אליו? האם לא תחוש בעצמך, כי מאז והלאה לבבך נמשך אל אהבת ה׳, למען תתרומם ממעל לחייך הקודמים — עד כי נכסוף נכספת לכרות מחדש את בריתך עם ה׳ ולצעוד על דרך התשובה, האם לא יהיה אז אדיר חפצך — ע״י הצרות — עם כל אשר נשאר לך עוד — עם כל אשר יתן ה׳ לך עוד, לפנות אל על ולהתעתד לחיים טהורים וחזקים וקדושים לה׳?? — והכח לחיים כאלה? הכח הזה לא יראה ולא ימצא לך רק במקור הצרות.— כי מפני אשר הצרות תאלצנה את האדם לשוב אל עצמו ולבוא בחשבון נפשו, יען כי משולל הנהו מכל האמצעים החיצוניים, אזי כל חלק וחלק מהכח, אשר ינום בקרבך, יתעורר ויקיץ לעולל עלילות בחיי האדם, גם אז יעצור כח, בלי שום עזרה חיצונית, לרכוש לו את מעלת ההעמדה ברשות עצמו, הסבלנות, אמץ הלב וכבישת יצרו — הן אמנה בעוני ומחסור ובשפל המצב החיצון יגלו ויופיעו העושר, השפע והאצילות הפנימיים, או אז יוכל האדם לאזר חיל לעמוד להתחזק ולצאת באמץ לב המערכה — ולאיש אשר יקח תורה מהצרות, לו תביאינה גם הכח והחיל למלאות את התורה הזאת ולהוציא אותה לפועל בדעת ובכשרון.
1