פתיחה לפירוש הסולם כ״גIntroduction to Sulam Commentary 23
א׳כג. עתה תבין היטב, מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה סוף פרשה י"ב) “בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין", דהיינו במלכות דצמצום ראשון, שהיא מדת הדין. ו"העולם" יש לפרשו על זו"ן דאצילות המכונים 'עולם'. וכן יש לפרשו על העולם הזה, המקבל מזו"ן דאצילות, כי כל המקובל לזו"ן דאצילות, אפשר שיקובל לבני אדם שבעולם הזה, וכל שאינו מקובל לזו"ן, אינו מקובל לבני העולם הזה, כי למעלה ממדרגת זו"ן אין אנו יכולים לקבל. ולפיכך, כיון ששורש הזו"ן הוא מלמטה מטבור דא"ק, ששם שולטת המלכות דמדת הדין, אין הם יכולים לקבל האור העליון ולהתקיים, מחמת הצמצום שבמלכות הרוכב עליהם, ומכל שכן העולם הזה שלא יהיה יכול להתקיים.
1
ב׳וזה שאמרו: “ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין", דהיינו שהעלה המלכות דכל מדרגה, שהיא מדת הדין, אל הבינה של המדרגה, שהיא מדת הרחמים. ונמצא שהמלכות דישסו"ת עלתה לבינה דישסו"ת, שעל ידי זה נפלו בינה ותפארת ומלכות דישסו"ת למדרגה שמתחתיה, שהיא זו"ן, ונתדבקו עמהם. ומשום זה, בזמן הגדלות דישסו"ת, שהמלכות חזרה וירדה מבינה דישסו"ת למקומה, ושלושת הכלים בינה ותפארת ומלכות דישסו"ת חזרו למקומם לישסו"ת, כבתחילה, הנה אז לקחו עמהם גם את זו"ן הדבוקים בהם, והעלו אותם אל מדרגת ישסו"ת. ונעשו זו"ן כמדרגת ישסו"ת, דהיינו שנעשו ראויים לקבל האור העליון כמו ישסו"ת (כנזכר לעיל אות כ"א), ועל כן מקבלים האור העליון דישסו"ת ומשפיעים לעולם הזה, ועתה יכול העולם להתקיים. אבל לולא השיתוף של מדת הדין במדת הרחמים, דהיינו אם לא עלתה המלכות דישסו"ת לבינה דישסו"ת, אז לא היו נופלים בינה ותפארת ומלכות דישסו"ת לזו"ן, ולא היתה שום מציאות שזו"ן יעלו לישסו"ת, ואז לא היו יכולים לקבל האור העליון בשביל העולם, והעולם לא היה יכול להתקיים. והנה נתבאר ענין עלית המלכות לבינה.
2