פתיחה לפירוש הסולם ל״וIntroduction to Sulam Commentary 36
א׳לו. והטעם שהחכמה אינה יכולה להאיר בלי אור החסדים הוא, כי המדובר הוא בישסו"ת, שהוא שבע ספירות תחתונות דבינה, שהם חג"ת נהי"מ דבינה. ואלו חג"ת נהי"מ דבינה אינם בחינת בינה עצמה, אלא מהתכללות ז"א בבינה. כי כל עשר הספירות נכללות זו מזו, ויש בכל ספירה עשר ספירות, למשל ספירת הבינה נכללת מכל עשר ספירות כח"ב תו"מ, ובינה שבה היא בחינתה עצמה, וכתר וחכמה שבה היא מכתר וחכמה שנכללו בה. ותפארת ומלכות, שהם חג"ת נהי"מ שלה, הם מהתכללות זו"ן שבה.
1
ב׳ונודע שספירת ז"א ממקורה בעשר ספירות דאור ישר, הוא אור החסדים בעיקר, אלא שאור החכמה מאיר בחסדים שלו (כמו שנתבאר בתלמוד עשר הספירות חלק א' פרק א' אות נ', עיין שם). ולפיכך, אי אפשר בכל שבע ספירות תחתונות, שתאיר החכמה בלי חסדים, כי חסר בהם עיקר העצם והנושא של הארת החכמה, דהיינו החסדים, שהם עיקר עצמותו של ז"א דעשר ספירות דאור ישר, שהוא שורש כל שבע ספירות תחתונות הכלולות בכל המדרגות. ומכאן הכלל, שרק באור שלש ספירות ראשונות יכולה החכמה להאיר בלי חסדים. אבל בשבע ספירות תחתונות שבכל מקום, שהם הם בחינת ז"א, אי אפשר שתאיר החכמה בלי חסדים, כי החסדים הם עיקר מהותם. ועל כן אם החכמה חסרה מחסדים, היא חושך ולא אור.
2