פתיחה לפירוש הסולם ח׳Introduction to Sulam Commentary 8
א׳ח. והנה מצאנו במלכות של ראש שתי בחינות:
1
ב׳א) בחינת מלכות המסיימת, דהיינו מה שהמסך מעכב על האור העליון שלא יתלבש בכלי מלכות.
2
ג׳ב) בחינת מלכות המזדווגת. כי לולא הזדווג האור העליון עם המסך בסוד הזווג דהכאה, המעלה אור חוזר להלביש האור העליון, לא היו כלי קבלה לאור העליון, ולא היה שום אור במציאות, כי אין אור בלי כלי כנזכר לעיל [אות ה'].
3
ד׳ובמלכות של ראש נמצאות אלו שתי בחינות רק בבחינת שני שורשים; שמלכות המסיימת היא שורש למלכות המסיימת את המדרגה, ומלכות המזדווגת היא שורש להתלבשות אור בכלים. ושתי פעולות אלה נתגלו ונעשו בגוף הפרצוף. שמפה עד הטבור שהמלכות המזדווגת מראה שם כחה, שהאור העליון בא לידי התלבשות בכלים. ומטבור ולמטה המלכות המסיימת מראה כחה, ומוציאה עשר ספירות דסיום, שכל ספירה יוצאת רק בהארת אור חוזר בלי האור העליון. וכשמגיעה אל המלכות דעשר ספירות דסיום האלו, מסתיים כל הפרצוף, מפני שהמלכות הזו, היא המלכות המסיימת שאינה מקבלת כלום, ועל כן מסתיימת בה התפשטות הפרצוף. ומלכות זו, אנו מכנים 'מלכות דסיום רגלין' החותכת האור ומסיימת הפרצוף. ועשר ספירות אלו דסיום, המתפשטות מטבור ולמטה עד סיום רגלין, נקראות 'עשר ספירות דסוף', שהם כולם חלקי המלכות דסוף ודסיום. ומה שאנו אומרים שאין בהם אלא אור חוזר בלבד, אין הפירוש שאין בהם מאור ישר כלום, אלא הפירוש הוא, שיש להם גם הארה מועטת מאור ישר, אלא שנבחנת לו"ק בלי ראש. ועיין ב{פתיחה לחכמת הקבלה מ{אות נ'} עד אות נ"ג.
4