מבואות לספרות התנאים, מבוא למשנה ולתוספתא, פתח דברIntroductions to Tanaitic Literature, Introduction to Mishnah and Tosefta, Preface
א׳מבוא למשנה ולתוספתא
1
ב׳פתיחה
2
ג׳מבואי זה עוסק בספר המשנה ותולדות מקורותיו, שרידי משניות קדומות שנשׂרדו בו, עד משניות תלמידי ר' עקיבא שנשתקעו בו, ועד משנת רבי וסידורה. זאת אומרת אפוא תולדות ספרי המשנה, למן עקבותיהם הראשונים ועד סידורה האחרון של משנתנו.
3
ד׳כי משנתנו, משנת רבי, אינה הראשונה מקובצי ה"משניות"; קדמו לה כמה וכמה קובצי משניות, שאע"פ שהיו דומים בכמה עיקרי הלכות – שונים היו בתולדות ובפרטים, פירושים והגבלות (והם הם עיקרי המחלוקות). שונים היו גם בסידורם וסדרם.
4
ה׳תנא אחד צירף דברים שונים ורחוקים זה מזה על ידי סימן חיצוני: חמש פרוטות, חמשה חומשין (ב"מ פ"ד מ"ז–מ"ח), פסקים של חכם אחד (אדמון וחנן, כתובות פי"ג מ"א–מ"ז), וויכוחים של צדוקים ופרושים (ידים פ"ד מ"ז–מ"ח), דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה (ברכות פ"ח מ"א–מ"ה), דברים שהם מפני תיקון העולם, מפני דרכי שלום (גטין פ"ד–פ"ה), דברים שהם "שוים זה לזה בכך וכך דרכים" (ביכורים פ"ב מ"ה–מי"א), ש"אין בין זה לזה אלא" דבר פלוני (מגילה פ"א מ"ד–מי"א), קניינים או חיובים שונים (קידושין פ"א) וכדומה.
5
ו׳והשני שנה קובץ של הלכות השייכות זו לזו: הלכות שבת, חגיגה, מעילה, דינים (נזיקין), עבודות, קינים וכדומה.
6
ז׳ושונים היו קבצים אלה כמובן אף בלשונם וסגנונם לפי. זמנם ומקומם: ה"תנא הירושלמי" שנה "לשון קליל" (ב"ק ו' ע"ב): "חב המזיק" (ב"ק פ"א מ"א), ושנה כמה דברים בלשון המקרא: "במיטב הארץ" (שם), ולא "בעדית"; "החלו עולים", ולא "התחילו" (תמיד רפ"ו); הוא שנה "אצבע הכבד" (תמיד פ"ד מ"ג), והשני שנה "חֵצֶר הכבד" (יומא פ"ח מ"ו), בהשפעה ארמית ("חֶצרא" בארמית "אצבע"); אחד שנה "חבית" (סוכה פ"ד מ"י) והשני שנה "כד" (מעילה פ"ג מ"ז): "היינו כד היינו חבית" (ב"ק כז א), וכדומה הרבה. ויש אפילו שאותו השם שימש בקבצים השונים למובנים שונים, והם גרמו למחלוקות בענין ("פשפש" במובן "פתח קטן בתוך שער" ובמובן "חדר" ו"לשכה", ובהן נחלקו שקלים פ"ו מ"ג [=מדות פ"ב מ"ו] ומדות ותמיד)1עי' מבוא לנוסח המשנה פרק א' עמ' 3 ואילך ולהלן עמ' 34..
7
ח׳שׂרידים של אותם הקבצים הקדומים והראשונים נשׂרדו במשנתנו, בין קבָצים שלמים ובין חלקים וקטעים של אותם הקבצים, ועליהם נדבר להלן.
8