איסור והיתר לרש"י קכ״חIssur VeHeter LeRashi 128
א׳לתפלה. פעם אחת היה מיסך מים על רגליו בבית הכנסת ראה ר׳ ופסק תפילתו ויצא עד שנטהר המקום ולא רצה להרחיק ארבע אמות דאמרינן גבי צואה כוליה ביתא כארבע אמות דמיא ושב וחזר לראש דר׳ אבהו הוה אזיל בתריה דר׳ יוחנן וקא קרי קרית שמע כי מטא למבואות המטונפות פסק וכו׳ אם שהות [שהית] כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואם עמד במקומו והמתין עד שיפנו הצואה או אפילו יצא מבית הכנסת אלא שלא הפסיק מותר לו להתחיל למקום שפסק ובלבד שלא שהא (כ״ט ב׳) כדי לגמור את כולה ואף על פי שדבר ר׳ אבהו באמצע קרית שמע מותר לו להתחיל ממקום שפסק אם לא שהה כדי לגמור את כלה שאני קרית שמע שהרי שואלין בה מפני היראה ומפני הכבוד ור׳ אבהו מפני היראה ושאל ומותר אבל שמונה עשרה לעולם אין מפסיקין.
1