איסור והיתר לרש"י מ״אIssur VeHeter LeRashi 41
א׳ואינו צריך הסיבה באכילת מרור אלא במצה ויין זכרון לחרות והסיבה היא דרך חירות. ובדין שהיה יכול לברך עכשיו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור אבל לכך מברכין על הירקות קודם ההגדה כדי שיתמהו ישתממו התינוקות על אכילת מרור קודם סעודה שהרי אין רגילין לאכול ירקות עד לאחר סעודה ומתוך כך שואלין מה נשתנה ואי אפשר לברך על אכילת מרור קודם ההגדה לפי (כך) שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו דתכף למצה תהא ברכת המרור ואכילת המצה אינה עד לאחר ההגדה תחילת הסעודה לכך אמרו דברכת מרור אינה עד לאחר ההגדה ולאחר שיאכל את המרור חוזר ובוצע מן המצה שלמה התחתונה כדי לקיים מצוה בשלשתן וכורכה בחזרת ואוכל ומאכיל לכולם בלא ברכה זכר למקדש כהלל. ואחר כך יאכלו כל צרכן וכל אכילה שיש בה ברכה לא תהא פחות מכזית נפטר מן הסעודה כאדם שנפטר מחבירו יאכלו בגמר סעודה מן המצה הבצועה המונחת תחת המפה שהיא זכר למצה הנאכלת עם הפסח ושוב אינן רשאין לומר אפיקו מיני מתיקה לקנוח סעודה פן יפקע טעם המצה מפיו שכשם שאין אומרים אפיקו מיני מאכל בקנוח סעודה אחר אכילת הפסח שלא להפקיע עצמו כך אין מפטירין אחר המצה השמורה למצוה שאין אומרים הביאו מיני מאכל בקנוח סעודה אחר אכילת הפסח ועל כרחנו אינו מברך על אכילת מצה קודם סעודה אעפ״י (י״ג א׳) שאינה לשום חובה שאי אפשר לעכבה עד גמר סעודה בשעת אכילת מצה בצועה השמורה תחת המפה דלאחר שמלא כרסו ממנה האיך יחזור ויברך עליה. ואחר כך נוטלין ידיהם בלא ברכה שאינה אלא משום סכנה ומוזגין כוס שלישי לברכת המזון ומברכין ושותין וחוזרין ומוזגין כוס רביעי ואומרים עליו את ההלל וישתה ארבעתם בהסיבה ומברך אחריהם על הגפן ועל פרי הגפן חוץ מכוס שני שאינו מברך אחריו על הגפן ועל פרי הגפן מפני שהוא בא בתוך הסעודה. סליק סדר הפסח קצר וארוך.
1