איסור והיתר לרש"י צ״אIssur VeHeter LeRashi 91
א׳גוי שהוציא הברזא. מעשה בגוי שהוציא הברזא מן החבית בשוגג שלא היה בקי בענין היהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר רבי לשתות מה שבתוך החבית ובלבד שיהא הברזא קצרה ולא תצא הברזא חוץ מעובי החור תוך החבית דאם כן משכשך ליה כשמנענעה להוציא והוה ליה יין נסך ולנצוק חבור לא חיישינן דבכי האי גוונא ליכא נצוק חבור כדמוכח בעבודה זרה ומה שנפל למטה ודאי אסור דהא קא נגע ואף על פי שלא נתכוין לנסך אסור בשתיה וכדאמרינן בעבודה זרה ההוא דהוה סליק לדיקלא ונחת לולבא בידיה ונגע לולבא ביין ואסרי ליה בשתיה אבל אם בא גוי ונגע ביין ולא נתכוין לשום נגיעת יין שלא היה יודע אם היה יין אם לאו מותר אפילו בשתיה. כמדומה לי טעה המפרש וזו אינה ראיה לכאן דההוא מעשה דרבי יוחנן בן ארזא לאו נגיעה הווי אלא כחו שלא בכוונה ובהאי דרבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי דהווי יתבי ושתי חמרא אתא האי גברא ואמרו ליה תא אשקיין דשלא נתכוון גוי דחמרא היא לבתר דרמי חמרא לגוי איגלאי מילתא דגוי ושרייה למשתי ההיא דאמרינן אי סלקא דעתך רבנן כי הני חמרא שתו ואמרו ליה תא אשקיין אלמא דבשלא נתכוון לשם יין מותר.
1