תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ג׳Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:3
א׳משנה: הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶן צוּרַת חַמָּה צוּרַת לְבָנָה צוּרַת הַדְּרָקוֹן יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַל הַמְכוּבָּדִים אֲסוּרִין עַל הַמְבוּזִּין מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל וְנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם:
1
ב׳הלכה: הַמּוֹצֵא כֵלִים כול׳. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֵלִים שֶׁעֲלֵיהֶם צוּרַת הַחַמָּה וְצוּרַת הַלְּבָנָה. הָא שְׁאָר כָּל הַמַּזָּלוֹת לֹא. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּרָקוֹן. הָא כָל הַנְּחָשִׁים לֹא. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין בְּצַוָּארוֹ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (אֶלְעָזָר) [עַזַּאי] אוֹמֵר. אֵי זֶהוּ דְּרָקוֹן. כָּל שֶׁצִּיצִין יוֹצְאִין מִצַוָּארוֹ. הֶחָלָק מוּתָּר. הַמּוֹצֵא דְרָקוֹן עָשׂוּי כְמִין רָחוּשׁ אֲסוּרָה. רָחוּשׂ וְעָלָיו דְּרָקוֹן. נוֹטֵל אֶת הָרָחוּשׁ וּמַשְׁלִיךְ אֶת הַדְּרָקוֹן.
2
ג׳שְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹס בָּסִיס לִדְרָקוֹן אָסוּר. וּדְרָקוֹן בָּסִיס לַכּוֹס מוּתָּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שִׁבְרֵי דְּרָקוֹן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. דָּרָקוֹן שָׁלֵם וְנִשְׁבַּר הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין. וּשְׁבוּרִים מִן הַשָּׂלֵם בָּאוּ. רִבִּי חִזְקְיָּה בְשֵׁם רַב. כֵּינִי. רָאָה אוֹתָן מִשְׁתַּחֲוִים לִדְרַקוֹן שָׁלֵם וְנִשְׁבַּר אֲסוּרִין.
3
ד׳מָה נַן קַיָימִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁנֶּעֱבָדִין אֲפִילוּ מְבוּזִּין אָסוּר. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵינָן נֶעֱבָדִין אֲפִילוּ מְכוּבָּדִין מוּתָּר. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בִּסְתָם. אָמַר רִבִּי קְרִיסְפָּא. וְהָדָא כוֹסוֹת דָּבָר שֶׁל בִּיזָּיוֹן הוּא. דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הֲוָה לֵיהּ קְוָוקִין וַהֲוַות טִימֵי דְרוֹמֶי צִיְירָה בְגַוָוהּ. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֲמָר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּהּ דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. וְאָהֵן קִיתוֹנָא מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה מַשְׁקִעוֹ בַמַּיִם דָּבָר שֶׁלְּבִיזָּיוֹן הוּא. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוֹחָנָן שָׁרוּן צָיְירִין עַל כּוֹתְלָא וְלֹא מָחִי בְּיָדַיְיהוּ. [בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אַבוּן שָׁרוּן צָיְירִין עַל פְּסִיפָסס וְלֹא מָחִי בְּיָדוֹן.]
4
ה׳מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִן. וְהָכְתִיב וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל. אָמְרוּ לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְבוֹדְקָן כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לוֹן. וְהָכְתִיב וְגַם מַעֲכָה אֵם אַסָּא הַמֶּלֶךְ הֵסִירֶהָ מִגְּבִירָה. אָמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָיָיה. וַיִּכְרֹת אָסָא וגו׳. אָמַר לוֹן. וכִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת. וְכִי עֲבוֹדָה זָרָה הִיא. וַהֲלֹא מֹשֶׁה עֲשָׂאוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל תוֹעִין אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ וְהֶעֱבִירוֹ.
5
ו׳כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יוּסֵי בַּר חַלְפוּתָה אוֹמֵר. מַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּמַתֶּכֶת וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּמַה שֶׁהָיָה שֶׁלְּעֵץ וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. מַה שֶׁהָיָה אִיתַי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה מְבַטֵּל וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוּסֵי בֶּן חַלְפוּתָא וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. נְטָלוּם בִּשְׂפָיָיו.
6
