תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:י׳Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:10
א׳משנה: נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטָר.
1
ב׳הלכה: נַחְתּוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה כול׳. וְתַנֵּי עֲלָהּ לֹא לוֹתְתִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא בוֹלְלִין עִמּוֹ. אָמַר רִבִּי הִילָא. כָּאן דְּחוּלִין כָּאן דִּתְרוּמָה. וְהָתַנִּינָן. נַחְתּוֹם. אִית לָךְ מֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. כָּאן בְּלוֹתֵת כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל לַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ שֶׁאֵין מְחֲזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה.
2
ג׳רִבִּי חִיָיה וְרִבִּי אִמִּי. חַד אָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָה. וְחַד אָמַר. אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָה נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָה. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן. אַיַּשֵּׁר. וּמָאן דְּאָמַר לְגוֹי. אַיַּשֵּׁר. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.
3
ד׳דֵּלֹמָא. רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עָבְרוּן עַל חַד מִן חוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים וגו׳. שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לִקְרוֹת אַתְּ יֹודֵעַ לִדְרוֹשׁ אֵי אַתְּ יוֹדֵעַ. וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים. אֵילּוּ הָאוּמּוֹת שֶׁהֵן עוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל. בִּרְכַּת יְי עֲלֵיכֶם. וּמַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם. בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְי. וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם. לֹא דַיֵּיכֶם כָּל הָטּוֹבוֹת וְהַנְּחָמוֹת הַבָּאִים לָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵינוּ. וְאֵין אַתֶּם אוֹמְרִים לָנוּ. בּוֹאוּ וּשְׂאוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִיסִּים וְזֵימִיּוֹת וְגוּלְגֹּלִיּוֹת וְארְנוֹנוֹת.
4
ה׳הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי. לִרְדּוֹת עִמּוּ אָסוּר. וְדִכְוָותָהּ. לִזְלוֹף עִמּוֹ אָסוּר.
5