תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:ז׳Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:7
א׳משנה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמֵי אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָמְרוּ לָהֶן אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לְהָרִים וְלִגְבָעוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִין. אָמְרוּ לָהֶן אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וִיקַיֵּים דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵילּוּ שֶׁאוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת שֶׁהֲרֵי אֵילּוּ בָטְלוּ וְאֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא בָטְלוּ:
1
ב׳הלכה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵינִים בְּרוֹמֵי כול׳. גָּזַל זֶרַע וְזָרַע אֵין סוֹפוֹ לִצְמֹחַ. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אֵין סוֹפוֹ לְהוֹלִיד מַמְזֵר. אֶלָּא הַנִּיחוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּנְהוֹג כְּמִנְהֲגוֹ. שׁוֹטִים שֶׁקִּילְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
2
ג׳אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם קַשְׁיָא. עוֹבְדֵי הַחַמָּה כַחַמָּה וְעוֹבְדֵי הַלְּבָנָה כַלְּבָנָה. אֶלָּא כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם לֹא קַשְׁיָא. דִּכְתִיב וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְרוֹקֶקֶת בִּפְנֵי עוֹבְדֶיהָ וּמְבַיְישָׁתָן וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. יֵבוֹשׁוּ כָּל עוֹבְדֵי פֶסֶל. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְכוֹרַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים.
3