תלמוד ירושלמי בבא בתרא ב׳:ה׳Jerusalem Talmud Bava Batra 2:5
א׳משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִקְפּוֹץ הַנְּמִיָיה. וְאֶת הַכּוֹתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֶף אֶת הַסּוּלָּם. מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוֹבָךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין מְלֹא שֶּׁגֶר הַיּוֹנָה. וְאִם לְקָחוֹ אֲפִילוּ בֵּית רוֹבַע הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ.
1
ב׳הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם כול׳ עַד כְּחֶזְקָתוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הָדָא דְתֵימַר לְיָמִין. אֲבָל לִשְׂמֹאל זוֹקֵף מִיַּד.
2
ג׳הָכָה אַתֲּ מַר. נ̇ אַמָּה וּלְהַלָּן אַתֲּ מַר. ל̇ רִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לְעִנְיַין לִרְעוֹת רוֹעָה הִיא נֹ אַמָּה. לֲעִנְיַין לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ עַד ד̇ מִיל.
3