תלמוד ירושלמי בבא קמא ב׳:ו׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:6
א׳משנה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד. מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה יָמִים. תָּם שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְתָם שֶׁהַתִּינּוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ.
1
ב׳הלכה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָן. מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. מַה מְקַיֵים רִבִּי מֵאִיר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. פָּתַר לָהּ בְּהַפְלֵג נְגִיחוֹת. שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי וְלֹא נָגַח. בַּשְּׁלִישִׁי נָגַח. אֵין נַעֲשֶׂה שׁוֹר מוּעָד עַד שֶׁיִּגַּח שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִין. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה מִינִין לִשְלֹשָׁה יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח. יָיבֹא כְתַפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם רִאשׁוֹן וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רִב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֹאשָׁהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְסֵיפָהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְּאֶמְצָעִיתָהּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וָמַר. וַודַּאי. וְחָזַר וָמַר. סָפֵק. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַדַּאי.
2
ג׳רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה. וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַעֲדָאָה. דְּתַנֵּי. שׁוֹר שֶׁנָּגַח שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד אֵינוֹ מוּעָד. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אֶלָּא שֶׁאִם חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אֵינוֹ נִידּוֹן אֶלָּא כְתָם. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. הֲלָכָה כְרַב הוּנָא דּוּ אָמַר. מֵעֵין ושְׁנֵיהֶם. אָתָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַוַודָּעָה.
3