תלמוד ירושלמי בבא קמא ג׳:ג׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:3
א׳משנה: הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵירוֹ בַּקּוֹצִים וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזְּקוּ בָהֶן אֲחֵרִים חַיָיב בְּנִזְקוֹ.
1
ב׳הלכה: הַשּׁוֹפֵךְ אֶת הַמַּיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁנֶּחְבַּט בְּקַרְקָעוֹ. אֲבָל אִם נִתְלַכְלְכוּ כֵלָיו חַיָיב. רַב אָמַר. אֲפִילוּ נִתְלַכְלְכוּ כֵלָיו פָּטוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. בּוֹר שֶׁלַּנְּזָקִין פָּטוּר עַל הַכֵּלִים.
2
ג׳הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית לְתוֹךְ כּוֹתְלוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וּבָא בַּעַל הַכּוֹתֶל וּסְתָרוֹ וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹצִיאִין אוֹתָן לְתוֹךְ שְׂדֵה עַצְמָן וּמַעֲמִיקִין לָהֶן ג̇ טְפָחִים כְּדֵי שֶלֹּא תַעֲלֵם הַמַּחֲרֵישָׁה.
3
ד׳פִּיסְקָא. וְהַגּוֹדֵר גְּדֵירוֹ בַּקּוֹצִִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַפְרִיחַ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וְלָמָּה לִי נָן פָּתְרִין לָהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה דְאָמַר. שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִרְשׁוּת כִּרְשׁוּת. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בִּישׁ לָךְ דְּאִיכָּא רִבִּי יוֹחָנָן מֵימַר לָךְ. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַפְרִיחַ.
4
ה׳וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. כָּל הַמַּזִּיק שֶׁלֹּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה חַיָיב. וְהָדָא אָמְרָה דָא. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָּן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַזְּמַן פָּטוּר. לְאַחַר הַזְּמַן חַיָיב. וְכַמָּה הוּא הַזְּמַן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. ל̇ יוֹם.
5