תלמוד ירושלמי בבא קמא ד׳:ב׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:2
א׳משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. מוּעָד לָאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לַבְּהֵמָה. מוּעָד לַקְּטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לַגְּדוֹלִים. אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אָמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יְהוּדָה הֲרֵי שֶׁהָיָה מוּעָד בַּשַׁבָּתוֹת וְאֵין מוּעָד בִּימוֹת הַחוֹל. אָמַר לָהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וּבִימוֹת הַחוֹל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אֵימָתַי הוּא תָּם מִשֶּׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשֶׁת יְמֵי שַׁבָּתוֹת.
1
ב׳הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ כול׳. מִכֵּיוָן שֶׁהָרַג אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מוֹעָד. רַב אָמַר. בְּשֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גוֹיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁרָדַף שָׁלֹשׁ רְדִיפוֹת וְהֵן מְשַׁעֲרִין שֶׁיֵּשׁ בִּרְדִיפָתוֹ נְגִיחָה.
2
ג׳שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִים. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי ג̇ מִינִין לִג̇ יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח וכול׳. יָיבֹא כִפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ. בַּיּוֹם רִאשׁוֹן בָּדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רַב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָאּ וּבְאֶמְצָעִיתָאּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. וַודַּאי. חָזַר וָמַר. סָפֵק. וְרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַודַּאי.
3
ד׳רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְּהַוְועֲדָה.
4
ה׳הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. מִכֵּיוָן דּוּ חֲמִי לוֹן לְבִישִׁין נְקִיִין עוֹד הוּא מְשַׁנֶּה דַּעְתֵּיהּ.
5