תלמוד ירושלמי בבא קמא ח׳:א׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:1
א׳משנה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חַיָיב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים בְּנֶזֶק בְּצַעַר בְּרִיפּוּי בְּשֶׁבֶת וּבְבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד סִימָּא אֶת עֵינוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכַּר כַּמָּה הָיָה יַָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפָּרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר כָּךְ.
1
ב׳הלכה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חֲמִשָּׁה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. אַרְבָּעָה נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעָה. שְׁלשָׁה נוֹתֵן לוֹ שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם נוֹתֵן לוֹ שְׁנַיִם. אֶחָד נוֹתֵן לוֹ אֶחָד. וְהֵיכִי. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ד̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ג̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת. בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה נוֹתֵן לוֹ ב̇. צַעַר רִיפּוּי. בְּטוֹמוֹס שֶׁבְּיָדוֹ נוֹתֵן לוֹ א̇. בּוֹשֶׁת.
2
ג׳רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. קָטַע יָדוֹ וְחָזַר וְקָטַע יָדוֹ מִמַעֲלָן מָהוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ צַעַר שֶֶׁל שָׁעָה רִאשׁוֹנָה.
3
ד׳כְּתִיב עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. יֹאמַר שׁוֹגֵג וְאַל יֹאמַר מֵזִיד. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹגֵג וְלֹא נֶאֱמַר מֵזִיד הָיִיתִי אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יְשַׁלֵּם מָמוֹן מֵזִיד [יִקְטַע אֶת יָדוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מֵזִיד. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר מֵזִיד וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹגֵג הָיִיתִי אוֹמֵר. מֵזִיד יְשַׁלֵּם מָמוֹן שׁוֹגֵג] לא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. הֲוֵי צוֹרֶךְ לוֹמַר שׁוֹגֵג וְצוֹרֶךְ לוֹמַר מֵזִיד. שֶׁאִם הָיָה סוּמֶא וְסִימָּא אֵת עֵינוֹ קִיטֵּעַ וְקִיטַּע אֶת יָדוֹ הֵיאַךְ זֶה מִתְקַיֵים וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֵשׂוֹת לְאָחִיו. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן.
4
ה׳צַעַר. כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר אֲפִילוּ עַל צִפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. כְּתִיב כְּוִיָיה תַּחַת כְּוִיָיה וגו׳. הֵיכִי דָמֵי. אִם בְּשֶׁפְּצָעוֹ וְהוֹצִיא דָמוֹ כְּבָר כְּתִיב פֶּצַע תַּחַת פָּצַע. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חַבּוּרָה. אֶלָּא שֶׁאִם כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד עַל כַּף יָדוֹ וְצָבַת עַל כַּף רַגְלוֹ וְצָבַת. אוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג אוֹ צִינִּים בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ.
5
ו׳אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר בְּכָךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי לְמִיתָּן וְלָא יֵיאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְהוּא אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר מַר עוּקְבָּה. כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל הִיא מַתְנִיתָא. וְתֵימַר אָכֵן. אֶלָּא חֲמֵיי בַּר נַשׁ וְאָמְרִין לֵיהּ. כַּמָּה אַתְּ בָּעֵי מֵיסָב וְיֵאבָךְ אָהֵן צַעֲרָא. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. תַּנֵּי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. נוֹתְנִין נִכְאֵי מָזוֹן. מָהוּ נִכְאֵי מָזוֹן. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָא אֲכִיל טְלוֹפְחִין וְיָרָק. וּכְדוֹן לֵית בִּי מֵיכַל אֶלָּא בֵּיעִין וְתַרְנוֹגַלִּין. וּמַה דְוּ אֲמַר יְהָבִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. אָהֵן רוֹמַיי כַּד מִיבְאַשׁ לֹא נְפִיק לִקְרָבָא עַד דְּיֵיכוּל מַה דְחָסֵר יוֹמִין בְּיוֹמִין.
6