תלמוד ירושלמי בבא קמא ח׳:ד׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:4
א׳משנה: זֶה חוֹמֶר בָּאָדָם מִבַּשּׁוֹר שֶׁהָאָדָם מְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק וּמְשַׁלֵּם דְמֵי וְלָדוֹת וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם דְמֵי וְלָדוֹת. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָהֶם חַבּוּרָה הַחוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים חַיָיב בְּכוּלָּן. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד עִבְרִי חַיָיב בְּכוּלָּן חוּץ מִן הַשֶּׁבֶת בִּזְמַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלַּאֲחֵרִים חַיָיב בְּכוּלָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת.
1
ב׳הלכה: זֶה חוֹמֶר בָּאָדָם מִבַּשּׁוֹר כול׳. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ כול׳. תַּנֵּי. וְהָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ מֵעִידִין אָנוּ עַל פְּלוֹנִי שֶׁסִּימָּא שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. שֶׁהִפִּיל שְׁתֵּי שִׁינָּיו כְּאַחַת. אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם. זוֹ אַחַר זוֹ יוֹצֵא לַחֵירוּת בָּרִאשׁוֹנָה וְנוֹתֵן לוֹ דְמֵי שְׁנִיָיה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֹאת אוֹמֶרֶת שָׁמִין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי עַצְמוֹ כּוּלָּן קִידֵּשׁ. וְחָזַר וְתַנָּא. הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי עַבְדּוֹ יוֹצִיא לוֹ מֵהֶן פַּרְנָסָתוֹ וְהַשְּׁאָר הֶקְדֵּשׁ. הָכָא אַתְּ אָמַר. הַשְּׁאָר הֶקְדֵּשׁ. וְהָכָא אַתָּ מַר. כּוּלּוֹ קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אָחָא. מְצוּוִּים יִשְׂרָאֵל לְפַרְנֵס בְּנֵי חוֹרִין יוֹתֵר מֵעֲבָדִים. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹטֵעַ יְדֵי עֶבֶד חֲבֵירוֹ רַבּוֹ נוֹטֵל נִזְקוֹ צַעֲרוֹ רִיפּוּי שִׁבְתּוֹ בּוֹשְׁתּוֹ. וַהֲלָה יִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. מְצוּוִּין יִשְׂרָאֵל לְפַרְנֵס עֲבָדִים קִיטָּעִין יוֹתֵר מִן הַשְּׁלֵימִין. וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן אֲכִיל קוֹפַּד וִיהִיב לְעַבְדֵּיהּ. שָׁתֵי חֲמָר וִיהִיב לְעַבְדֵּיהּ. וְקָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ הֲלֹא בְּבֶטֶן עוֹשֵׂינִי עֹשֵׂהוּ. אָמְרֵי. תַּמָּן בְּמִידַּת הַדִּין. בְּרַם הָכָא בְּמִידַּת רַחֲמִים.
2