תלמוד ירושלמי בבא קמא ט׳:ה׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5
א׳משנה: נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע וְהִקְדִּיחֳהּ הַיּוֹרָה נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָאוּר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח. לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָאוֹ שָׁחוֹר שָׁחוֹר וּצְבָאוֹ אָדוֹם רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַיְצִיאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח.
1
ב׳הלכה: נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. שֶׁהִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין. אֲבָל הִקְדִּיחָה יוֹרָה אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ הִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
2
ג׳מָהוּ אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ הַהוֹצָאָה. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי עֲמַר וַחֲמִשָּׁה מִינֵי סַמְמָנִין וָעֲשָׂרָה מָנוֹי אַגְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. צִיבְעֵיהּ סוֹמַק וּצְבָעֵיהּ אוּכָּם. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ צְבַעְתֵּיהּ סוֹמַק הֲוָה טָב עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מָנוֹי וּכְדוּ דִצְבַעְתֵּיהּ אוּכָּם לֵית הוּא טָב אֶלָּא עֶשְׂרִין מָנוֹי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְתִשְׁמַע מִינֵּהּ. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ ח̇ דֵּינָרִין דִּזְבִין לֵיהּ חִיטִּין מִטִּיבֵּרִיָּה וּזְבַן לֵיהּ מִצִּיפּוֹרִי. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ זְבַנְתְּ לִי מִטִּיבֵּרִיָּא הֲווֹן עֶשְׂרִין וַחֲמִשָּׁה מוֹדִיי. כְּדוֹן דִּזְבַנְתְּ מִצִּיפּוֹרִי לֵיתְנוּן אֶלָּא עֶשְׂרִין מוֹדִיי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי.
3
ד׳תַּנֵּי. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח לוֹ חִטִּים וְלָקַח לוֹ שְׂעוֹרִים. אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ. וְתַנֵּי חוֹרָן. אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לִשְׁנֵיהֶן. [מָן דָּמַר אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ רִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לַלּוֹקֵחַ. וּמָן דָּמַר אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לִשְׁנֵיהֶן רִבִּי יְהוּדָה.] מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָן. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת. וְלָמָּה אֵין חוֹלֵק עִמּוֹ. שֶׁאָסוּר לִיהֲנוֹת מֵחֲבֵירוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ אָמַר לוֹ לִיקַּח לוֹ חִטִּים וְלָקַח לוֹ חִטִּים. [אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקַּח לוֹ בָהֶן חִטִּין וְלָקַח לוֹ חִטִּין] לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקַּח חִיטִּים וְלָקַח לוֹ שְׂעוֹרִים לֹא נִתְכַּוֵון מוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לַלּוֹקֵחַ וְקִיֵים מַה בְיָדֵיהּ. אָמַר רִבִּי נָסָא. בְּשָׁעָה שֶׁקִּיֵים שְׁלִיחוּתוֹ לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת לְבַעַל הַמָּעוֹת. לא קִיֵים שְׁלִיחוּתוֹ נִתְכַּוֵון לְזַכּוֹת לַלּוֹקֵחַ. וְלָמָּה חוֹלֵק עִמּוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וּבָאָת לוֹ הֲנָיָיה מִתַּחַת יָדוֹ אַף הוּא חוֹלֵק עִמּוֹ.
4
ה׳הָתִיב רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר בָּא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָתַנִּינָן. אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְאֶחֶד הַמַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ אֵין לוֹ בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אָמַר. לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לוֹמַר בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְהָתַנִּינָן. עֶרְכִּי עָלַי. כֵּיוָן שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלַי לֹא קָבַע לְעַצְמוֹ אֶלָּא נ̇ סֶלַע. הָאוֹמֵר. עֶרְכִּי עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְסַדֵּר מַה שֶׁעַל אִשְתִּי וּבָנַיי. רִבִּי נָסָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. הָאוֹמֵר. עֶרְכִּי עָלַי עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְסַדֵּר מֵחֶפֶץ פְּלוֹנִי. אֵין מְסַדְּרִין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַחֵפֶץ. רַב הוֹשַׁעְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שָׁמִין עֲרָכִין מִן הַמִּטַּלְטְלַין דְּבַר תּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶן.
5