תלמוד ירושלמי בבא מציעא י׳:ד׳Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:4
א׳משנה: וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָנוּי בַּסֶּלַע וְגִינָּה אַחַת עַל גַּבָּיו וְנִפְחַת הֲרֵי בַּעַל הַגִּינָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה. עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּיפִּין. הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל וְלָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן פָּטוּר לְאַחַר הַזְּמַן חַיָיב.
1
ב׳הלכה: וְכֵן בֵּית הַבַּד כול׳ עַד הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַעֲשֶׂה בְדָלִית אַחַת שֶׁהָיְתֵה מוּדְלָה עַל פֶּרְסִיקוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְנִפְשַׁח הַפֶּרְסִק. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ. צֵא וְהַעֲמֵד לוֹ פֶּרְסִק. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָנוּי בַּסֶּלַע וְגִינַּת אַחֵר עַל גַּבָּיו וְנִפְחַת. שָׁמַעְנוּ שֶׁאֵין כּוֹפִין. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. כּוֹפִין. נֵימַר. וְלֹא פְלִיגֵי. מָאן דָּמַר. כּוֹפִין. שֶׁהוּא שָׁם. וּמָאן דָּמַר. אֵין כּוֹפִין. בְּשֶׁאֵין עוֹמֵד שָׁם.
2
ג׳נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוּץ. כַּמָּה הוּא זְמַן. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. ל̇ יוֹם.
3