תלמוד ירושלמי בבא מציעא ג׳:ו׳Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:6
א׳משנה: הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵירוֹ וְלֹא יִיחֲדוּ לוֹ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִילְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה אִם מִתּוֹךְ יָדוֹ נִשְׁבְּרָה לְצוֹרְכוֹ חַיָיב לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר. אִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ נִשְׁבְּרָה בֵּין לְצוֹרְכוֹ בֵּין לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר. יִיחֲדוּ לוֹ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִילְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ בֵּין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לְצוֹרְכוֹ חַיָיב לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר.
1
ב׳הלכה: הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול׳. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְגוֹנֵב חָבִית מִמַּרְתֵּף חֲבֵירוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַבְּעָלִים בַּגְּנֵיבָה צְרִיכִין לֵידַע בַּחֲזָרָה. אָמַר. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת [לְשׁוֹמֵר] עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִית אֲמַר. שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ. מָהוּ לְצוֹרְכָּהּ. בְּשֶׁיִיחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אֲבָל בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין לְצוֹרְכוֹ בֵּין לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר. אִית אִנֻּן אָמְרִין. שֶׁאֵין רְשׁוּת לְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ לֹא שַׁנְיָיא בֵּין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בֵּין בְּמָקוֹם אַחֵר לְצוֹרְכוֹ חַיָיב לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר.
2