תלמוד ירושלמי בבא מציעא ז׳:ג׳Jerusalem Talmud Bava Metzia 7:3
א׳משנה: הָיָה עוֹשֶׂה בַתְּאֵנִים לֹא יֹאכַל בָּעֲנָבִים בָּעֲנָבִים לֹא יֹאכַל בַּתְּאֵנִים אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. וְכוּלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְשָׁעַת גְּמַר מְלָאכָה אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ הַפּוֹעֲלִין אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֵימֶן לְאֵימֶן וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת וַחֲמוֹר שֶׁתְּהֵא פוֹרֶקֶת.
1
ב׳הלכה: הָיָה עוֹשֶׂה בַתְּאֵינִים כול׳. אָמַר רִבִּי לָא. כְּתִיב כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ. וְכִי מַה יֵשׁ בַּכֶּרֶם לוֹכַל אֶלָּא עֲנָבִים. לְלַמְּדָךְ הָיָה עוֹשֶׂה בָּעֲנָבִים לֹא יֹאכַל בַּתְּאֵינִים.
2