תלמוד ירושלמי בבא מציעא ט׳:י״גJerusalem Talmud Bava Metzia 9:13
א׳משנה: אַלְמָנָה בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תַחֲבוֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. הַחוֹבֵל אֶת הָרֵיחַיִם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְחַיָיב מְשּׁוּם שְׁנֵי כֵלִים שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֲבוֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב. וְלֹא רֵיחַיִם וָרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל.
1
ב׳הלכה: אַלְמָנָה בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כול׳. תַּנֵּי. אַלְמָנָה בֵּין עֲנִיָיה בֵּין עֲשִׁירָה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַּחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. אֶחָד עֲנִיָיה וְאֶחָד עֲשִׁירָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֲנִיָיה אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ כָּל עִיקָּר. עֲשִׁירָה מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַחֲזִיר. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא אֶצְלָהּ מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע.
2
ג׳הַחוֹבֵל זוּג שֶׁלַּסַּפָּרִין עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. חָבַל אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵר [אֶלָּא] עַל אֶחָד מֵהֶן. הַמְמַשְׁכֵּן צֶמֶד פָּרוֹת עוֹבֵר עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִישְׁכֵּן אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַל אֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד.
3