תלמוד ירושלמי ביצה ד׳:ז׳Jerusalem Talmud Beitzah 4:7
א׳משנה: אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הַמַּיִם. וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת עֲלֵיהֶן. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר מִיכָּן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִיכָּן וְעַד כָּאן:
1
ב׳הלכה: אֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת עֲלֵיהוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְלַבְּנִין. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְלַבְּנִין.] אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. מְלַבְּנִין. בִּבְדוּקִים. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְלַבְּנִין. בְּשֶׁאֵינָן בְּדוּקִים.
2
ג׳וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר מִיכָּן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנַּינָן תַּמָּן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וְרִבִּי לִיעֶזֶר לָאו שַׁמֻּתִי הוּא. חוֹמֶר הוּא בַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִיכָּן וְעַד כָּאן. מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. עוֹמֵד וְאוֹמֵר. זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל. וְהָכָא אִינּוּן אָמְרִין הָכֵין. עוֹד אִינּוּן אִית לָהוֹן. חוֹמֶר בַּדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים.
3