תלמוד ירושלמי חגיגה ב׳:ד׳Jerusalem Talmud Chagigah 2:4
א׳משנה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהֶן יוֹם טְבוֹחַ וּמוֹדִין שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּמוּתָּרִין בִּסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁלֹּא לְקַיֵים דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת לְאַחַר שַׁבָּת:
1
ב׳הלכה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֶלָּא יוֹמָהּ הוּא טְבוּחָהּ. הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ אַחַר שַׁבָּת. [וְאֵין] כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. (קוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי לֹא כָל שֶׁכֵּן.
2
ג׳כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. כֵּיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַתְּ חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתוֹ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹהִי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִין לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר (בְּסֵפֶד) [בַּהֶסְפֶּד] וְתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.
3
ד׳מוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. הָא בֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. עוֹרוֹת שֶׁל מִי. רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִיתְפּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֶׁלְּכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שֶׁלְאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר. וַתְּ אָמַר. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. עוֹרוֹת שֶׁלְמִי. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֲצֶרֶת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה. הָתִיב רַב הוֹשַׁעְיָה. וְהָא תַנֵּי. מַה הַחוֹדֶשׁ לִמְנוּיָיו יוֹם אֶחָד אַף הָעֲצֶרֶת לִמְנוּיָיהּ יוֹם אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָא. שֶׁאִם לֹא חָג בָּרִאשׁוֹן יָחוּג כָּל שִׁבְעָה.
4
ה׳רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. אִם יֵשׁ נְדָרִים וּנְדָבוֹת הוּא מַקְרִיבָן. וְהוֹלֵךְ וְאוֹכֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם. וּבָא וְלָן בִּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. רִבִּי עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָיָה עוֹשֶׁה כֵן אֶלָּא בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי אֲפִילוּ בְזָוִית. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מֵהָדָא דְיוֹם הִַכִּיפּוּרִים. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי עוּקְבָּה.
5