תלמוד ירושלמי דמאי ד׳:ב׳Jerusalem Talmud Demai 4:2
א׳משנה: הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעְשְׂרוֹת וְאוֹכֵל עִמּוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת בִּלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מְעוּשָּׂרִין הֵן. וּבְשַׁבָּת שְׁנִיָיה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹדֵר הִימֶּינּוּ הֲנִיָיה לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
1
ב׳הלכה: רִבִּי יַנַּאי בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁבָּת שֶׁל פְּרוֹטָגַּמִּיָיא הִתִּירוּ מִפְּנֵי אֵיבָה. אָמַר רִבִּי אָבִין כָּאן הִתִּירוּ טְבָלִים מִשּׁוּם דַּרְכֵּי שָׁלוֹם. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְּעֵי אִם מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם לָמָּה לִי בִּלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מְעוּשָּׂרִין הֵן. שָׁאֲלוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא בָא הַשְּׁנִיָיה מַהוּ שֶׁתֵּיעָשֶׂה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רַב חִסְדָּא כָּאן שָׁנִינוּ שֶׁאָסוּר לְחָבֵר שֶׁיֹּאכַל בִּסְעוּדָה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם.
2
