תלמוד ירושלמי דמאי ו׳:ד׳Jerusalem Talmud Demai 6:4
א׳משנה: הַמְּקַבֵּל זֵיתִים לַשֶּׁמֶן כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחוּלִין כַּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵתִים לַשֶּׁמֶן אוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר הַמַּעְשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.
1
ב׳הלכה: רִבִּי יוּדָה עֲבַד זֵתִים כְּקַרְקַע וְרַבָּנִין לָא עָבְדִין זֵתִים כְּקַרְקַע. מֵעַתָּה אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוּדָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ. וְהָכָא כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּיבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל הַמַּעְשֶׁרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.
2
ג׳פָּרָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁהָיְתָה שׂוּמָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה בְכוֹר הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַבְּכוֹר אֶלָּא לִשְׁנֵיהֶן. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְמַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂדֶה גוּפָהּ לַכֹּהֵן וְהַפָּרָה גוּפָהּ לִשְׁנֵיהֶן. אַף הַפָּרָה אִם הָיְתָה גוּפָהּ לַכֹּהֵן הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן. וְתַנִּי כֵן הַשָּׂם בְּאַחֵרָיוּת שְׁנֵיהֶן וְהַמּוֹכֵר בְּאַחֵרָיוּת הַנּוֹתֵן.
3
ד׳כֹּהֵן שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל לִיקַּח לוֹ בָהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אָמַר לוֹ הוֹתִירוּ אוֹ פָּחְתוּ שֶׁלִּי וְהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ מוּתָּר. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְכֹהֵן לִיקַּח לוֹ בָהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אָמַר לוֹ הוֹתִירוּ אוֹ פָּחְתוּ שֶׁלִּי וְהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ אִם נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מוֹכֵר זֵתִים בְּשִׁשִּׁים לוֹג טְבוּלִים. אָמַר לוֹ תְּנֵם לִי וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ שִׁשִּׁים לוֹג מְתוּקָּנִין מוּתָּר. שִׁשִּׁים לוֹג טְבוּלִין וַאֲנִי וְאַתְּ חוֹלְקִין אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת אָסוּר. כְּדִי יְהַב לָהּ כּוּלֵּיהּ מוּתָּר. כְּדִי יְהַב לֵיהּ פַּלְגָּא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּאן בְּמַרְוִיחַ לוֹ. וְתַנִּי כָּאן אִם הָיָה מַרְוִיחַ לוֹ אָסוּר מִשּׁוּם רִבִּית וּמִשּׁוּם בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים.
4
