תלמוד ירושלמי עירובין א׳:ה׳Jerusalem Talmud Eruvin 1:5
א׳משנה: הָיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֶשׁ בָּהּ רוֹחַב טֶפַח:
1
ב׳הלכה: הָיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁלְקָנִים כוּל׳. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה.
2
ג׳עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוּדָה הִיא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא עַקְמוּמִיֻּת מִן הַצָּד. עַקְמוּמִיֻּת שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. אֲבָל עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְאֵי זֶהוּ עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. כָּל שֶׁאִילּוּ יָגוּד וְאֵין בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה.
3
ד׳עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. עוֹד הִיא דְּרִבִּי יוּדָה. מִן הַיָּם לָמְדוּ. וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה וגו׳. אֶיפְשַׁר לוֹמַר עָגוֹל. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מְרוּבַּע. אֶיפְשַׁר לוֹמַר מְרוּבַּע. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר עָגוֹל. אִין תֵּימַר עָגוֹל. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְשִׁשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הוּא מַחֲזִיק. אִין תֵּימַר מְרוּבַּע. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְעֶשׂרִים וּשְׁתֵּי יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. אֱמוֹר מֵעַתָּה. שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְפַּיִים בַּת יָכִיל. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל. אֶיפְשַׁר לוֹמַר אַלְפַּיִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. אֶיפְשַׁר לוֹמַר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים בַּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. אַלְפַּיִים בְּלַח שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים. אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.
4