תלמוד ירושלמי עירובין י׳:ז׳Jerusalem Talmud Eruvin 10:7
א׳משנה: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחֻלְיָיתוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת. אַשְׁפּוֹת בִרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּהּ שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בַּשַּׁבָּת:
1
ב׳הלכה: פיס׳. אֵין אַתְּ רוֹאֶה עָמוֹק כְּגָבוֹהַּ. שֶׁאֵין בְּפִיו רוֹחַב אַרְבָּעָה. עַד כְּדוֹן בְּסָתוּם. הָיָה מוּפְלַג. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. נוֹתֵן נֶסֶר. וְחַד אָמַר. נוֹעֵץ קָנֶה. וְלָא יָדְעִינָן מָאן מַר דָּא וּמָאן מַר דָּא. מִן מַה דְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה שְׁבוּת הוּא דֵּין אָמַר. נוֹתֵן נֶסֶר.
2
ג׳הָיוּ שְׁנַיִם. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה. וְחוֹרָן אָמַר. אַרְבָּעָה. מְתִיב מָאן דָּמַר עֲשָׂרָה לְמָאן דָּמַר אַרְבָּעָה. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אָמַר לֵיהּ. רְשׁוּת הָרַבִּים מְבַטֶּלֶת.
3